שאל את הרב

בעל בחדר לידה

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 06/02/07 23:13 יח בשבט התשסז

שאלה

אני לא פונה בשאלה הלכתית, במקרה זה ההלכה ידועה לי, אבל אני מתקשה מאוד להבינה ולקבלה.

אני רואה את חווית הלידה כחוויה קשה ומשמעותית מאוד.

זו הנקודה בה אני נזקקת למירב התמיכה מבעלי, גם בפן של חיבוק או אפילו אחיזת היד.

דוקא בשלב זה ישנו איסור נידה המרחיק ביננו.

אני לא מצליחה לראות מצב בו גבר יגיע לידי הרהורים בשלב מרגש זה.

אני אחרי שתי לידות, ובע"ה לפני השלישית.

בשתי הלידות יצאתי, מבחינה זו, קצת... כועסת.

כועסת על ההלכה שאינה נותנת מקום לצרכיה של האישה בשלב כל כך רגיש בחייה,

כועסת על בעלי שאינו מוכן להתגמש כשהצורך שלי כל כך חזק ואני כל כך זקוקה לתמיכה.

איני מעוניינת לא ב 'דולה' (מלוות לידה) ולא בחברה או אחות.

ברור לי כי שלב מהותי זה בבניית המשפחה צריך להיות משותף לבני הזוג וכואב לי כי ההלכה אינה נותנת מענה לצורך זה.

אשמח כמובן לשמוע אם ישנו מקום להתיר ולהקל בדינים אלו, ואם כן - אבקש לצטט במדוייק את המקור ומפי מי נאמר על מנת שבעלי יקבל זאת.

תודה.

תשובה

כפי שאני מבין, את עומדת לפני לידה - הרבה הצלחה ובשעה טובה.

אין זה מדוייק כי ההלכה אוסרת את נוכחות הבעל בלידה באופן גורף. יש בדבר דעות רבות, ועל כן הבאתי את הערך הרלוונטי מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית מאת הרב שטיינברג, ובסיום הדברים אפנה לפסקי הלכה למעשה:
(http://www.daat.ac.il/daat/refua/encyc/leda.htm)

1ג. נוכחות הבעל בשעת לידה
מבחינת ההלכה קיימת בעיה בנוכחותו של הבעל בשעת הלידה בגלל היות האישה נידה בתהליך הלידה, ולכן אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים שבאשתו, ובוודאי לא בערוותה, בזמן שהיא נידה, ואסור לו לגעת בה.

יש מי שכתב, שאיסור הנגיעה הוא אפילו לצורך עזרה, כגון כשהאישה חולה, וצריכה לרדת ממיטתה* ויש הסבורים, שאיסור הנגיעה הוא רק דרך תאווה, אבל אם אין מי שיסייע לה, מותר לבעל לגעת בה, אפילו אם היא חולה שאין בה סכנה.

מאידך, כל יולדת היא בגדר של סכנה, וכל האיסורים נידחים מפני פיקוח נפש. יתר על כן, מצינו ביולדת הקפדה מיוחדת לדאוג שלא תיטרף דעתה, ועל כן אם יש תועלת בנוכחות הבעל בשעת לידה, יש לדון להיתר.

ואמנם נחלקו רבני דורנו בשאלה זו, אם מותר לבעל להיות נוכח בשעת הלידה של אשתו - יש שאסרו נוכחות הבעל מחשש למכשולים, שמא יגע בה שלא לצורך פיקוח נפש, ושמא יסתכל במקומות אסורים, ולא התירו אלא אם כן יש חשש סכנה אם הבעל לא יהיה שם, והכל לפי העניין. לעומתם כתבו אחרים, שאם יש צורך שהבעל יהיה נוכח בשעת הלידה - אין איסור, ואף בלא צורך אין איסור, וזאת בתנאי שיזהר שלא להסתכל במקום ערווה, ולא יגע הבעל באשתו כלל בעת לידתה, רק יהיה נוכח וידבר אליה, ויזכיר לה התרגילים הנחוצים, והדבר תלוי בכל אישה ובכל מצב, ועל מורה ההוראה לשפוט לפי מצב האישה בכל מקרה לגופו* ויש מי שכתב, שעקרונית אין איסור לבעל להיות נוכח בשעת הלידה, אם הוא נזהר מלהסתכל במקומות התורפה, ונזהר שלא לגעת בה, אבל אין הדבר יפה, ויש בו משום מיאוס, אך כמובן אם היא ממש מפחדת אז וודאי מותר.

יש מי שכתב, שמותר לבעל להחזיק ידי אשתו היולדת אם היא מפחדת, וטוב שילבש כפפות, או יחזיק ידה על ידי הפסקת בגד* ויש הסבורים, שאסור לגעת בסתם יולדת, אפילו על ידי כפפות, אלא אם כן ידוע לנו, שהיולדת במצב נפשי חמור שעלולה להיטרף דעתה, ויש ממש סכנה, שאז מותר לבעל לגעת ביולדת עם כפפות.

גם לשיטות האוסרים נוכחות הבעל בשעת הלידה, מתירים לו להיות עמה בחדר הצירים, כשהאישה מכוסה כל העת, וכן בבית חולים שהיולדת מקבלת חדר לבדה מותר לבעל להיות עמה עד תחילת הלידה.

זהו רקע כללי לדיון, ואין לראות בכך הוראת הלכה.

להלן פסק של הרב שרלו:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=15186

ועוד (מכון פועה):
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=83531

מעבר לכך אני ממליץ להתייעץ באופן אישי עם רב המקובל על שניכם שעל פיו אתם מנהלים את ביתכם.

לידה קלה, בריאה ומוצלחת.

עקיבא
(המשיב אינו רב)

כתבות נוספות