רמב"ן: "יהי אור"

שלום וברכה

להבנתי,

רמב"ן מבקש לפענח את הפועל "יהי"- הפועל הזה מפתיע, כי הוא אינו מתאר תנועה כלשהי ומעבר מנקודה מסוימת לנקודה אחרת (למשל: אם היה כתוב "ייעשה אור" היה ברור שמדובר בתהליך יצירה) אלא ב'קפיצה' לכך שהאור יהיה.

על כך כתוב רמב"ן (בחלק השני של המשפט) שהקב"ה ברא את השמיים הכוללים בתוכם כבר את האור, ולכן לא מדובר על בריאה חדשה, אלא על התהוות האור מן השמיים שנבראו. זו הסיבה שהתורה נקטה ב"יהי" לאמור: דבר מסוים שכבר קיים (הזמן העומד) יתפקד כאור.

כל טוב