מכירים מישהו שלא התחתן ב"חתונה ממבט ראשון"?

יש משהו שנראה נורא חלומי ב'חתונה ממבט ראשון' (או בקיצור 'חתונמי').

יש אנשי מקצוע שבאים לעשות התאמה מירבית בין בני זוג כדי לעזור להם למצוא את האביר על הסוס הלבן, את הנסיכה שתהפוך איתם למלכה, אבל במציאות אנחנו יודעים שלא כל זוג בתכנית ממשיך יחד, הרוב דווקא נפרדים.

למה?

קל מאוד להגיד שאנחנו סך הכל אנשים ואפשר לטעות בשידוך ושגם המומחים הכי גדולים טועים (או שאותם משתתפים מטעים את המומחים מראש, אפילו לשם רייטינג או פרסום).

אבל אני חושב שלא שם האתגר, הבעיה.

יש שם משהו שהוא הרבה יותר שורשי שנוגע בכל אחד מאיתנו, שקשור ברעיון של 'אהבה ממבט ראשון', באידיאליזציה של האהבה בתוך הזוגיות – ולכן יש לתכנית הזאת ביקוש, מצד המשתתפים ומצד הצופים.

אי אפשר להאשים רק את תהליכי ההתאהבות והזוגיות 'האידאלית' שנרקמת במהירויות שיא בסרטים הוליוודיים, אבל אפשר להבין מאיפה זה מגיע ואיפה זה נוגע בנו.

יש מן אידיאל ואולי גם רצון שהראשון שאיתם נצא לדייט יהיה האחד, תהיה האחת. יתרה מזאת, שאחרי הבשורה על אירוסיהם נשמע איך ידעו כמה בפגישה הראשונה, בהחלפת המבט הראשון ביניהם (ברור שלא נגזים ונצפה שכבר בבירור, בשיחת טלפון הראשונה כבר היה ניצוץ 'שזה זה', למרות שיש כאלה שכבר שם).

כששומעים על זוג שנפגש ונפרד ולאחר מכן חזר להיות יחד (במיוחד אחרי אי אלו של שנים של חיפוש) פתאום הלב מתמוגג וכאילו אומר 'הם תמיד נועדו זה לזו וזו לזה'.

כל זה במקום להכיר במציאות הפשוטה - היתה להם עבודה לעשות.

בכלל, הזוגיות זה עמל ועבודה רבה - לכן קוראים לזה אהבה, וזה העיקר - שם עצם. דבר שיוצרים ובונים ושממנו יוצאת הפעולה ואליו נקשרת הפעולה, ולא רק התאהבות (פעולה שמתלווה לשם עצם, פעולה שפועלת על האדם גם אם לא כנפעל גמור).

בתכנית לכאורה מישהו אחר עמל בשביל ומען המשתתפים ומשמש אפילו כסוג של קביים (וברור שיש מקרים שצריכים את העזרה הזו כדי לרפא את הדבר והכאב, או אפילו כדי לאפשר את הקשר, אך לא על זה מדובר).

אנחנו לכאורה מחפשים אהבה ללא עבודה, הכי קלה, הכי פשוטה.

כשנתקלים באתגר, אפילו באותו שוני טבעי, קטן או גדול, בין בני זוג, זה מערער אותנו וגורם לנו לתהות 'האם בחרתי נכון'.

לא מעט זוגות שמגיעים אלי או מתייעצים איתי מגיעים לא רק כי שלב הסימביוזה, שלב ההתאהבות, שלב ההתקשרות נגמר והם מחפשים הכוונה הלאה. הם מגיעים כי פתאום מרגישים שהאהבה והזוגיות לא באים בקלות, כל אי הסכמה מערערת אותם, ויש פתאום עבודה לעשות

למה זה קורה?

יהיו שיגידו שזה מגיע מתוך עידן ההתמקצעות, הישגיות בכל תחום, מירוץ החיים שרק מתגבר עם הזמן והסטטוס הפרטי שכבר מזמן הפך לציבורי.

ייתכן וזה תורם, אבל זה לא מרחב של יוניקורנים (אותם חברות סטארט-אפ פרטיות ששוויים מגיע למיליארדים). זה מרחב אחר ומתחיל ממקום אחר.

כהקדמה, אם ניקח זאת כמשל מעולמות מקבילים:

בעולם הטרנדים, הראשון נחשב למשוגע במידת מה, לאחד שנמצא מעבר אחד וכל העולם בעבר השני.

מה שמתחיל להפוך אותו לטרנד לגיטימי זה דווקא השני, אותו יצחק, שממשיך את דרכו - שמבין שיש פה דרך לעשות ועמל מתמשך שלאו דווקא דורש עוד חידוש, אלא עצם ההתמדה היא החידוש.

בעולם הכושר זה אותה התמדה שמביאה לתוצאה ומאורך ולאורך זמן, ולא אותם תרגילי בטן חד פעמיים להורדת הבטן בין רגע.

בעולם התזונה זה היכולת להתמיד בתזונה בריאה, ולא פעם ביובל לעשות שייק ניקוי מערכות ורעלים או ארוחה בריאה.

"אדם לעמל יולד" זה לא קללה, זה תזכורת כנגד השאיפה המתמדת באדם להגיע לתוצאות טובות בזמן הקצר ביותר ובעיקר עם העמל המינימלי.

בעיני זה מתחיל מהמקום שמוכן לעמול ולעבוד לאורך זמן, בלי אקזיט שהופך אותך בין רגע למיליונר (בהגרלת הפיס).

במקום לשאוף כל הזמן לאותה 'אהבה ממבט ראשון' צריך לשאוף לכל הפחות לאהבה ממבט שני' ואף יותר.

גילוי נאות: מעולם לא ראיתי את התכנית - אבל את הקונספט אני מכיר, ואולי רבים מאיתנו גם מכירים בחיים האישיים שלנו

נתנאל ווייל

רב, יועץ זוגי ומיני ומשיב בחברים מקשיבים