שאל את הרב

למה לימוד תורה כל כך חשוב? ולמה דווקא גמרא?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/06/14 19:16 יא בסיון התשעד

שאלה

השאלה שלי מחולקת לשתיים, ואני נורא מתוסכל ממנה כבר זמן רב.

א. איך קרה שכל היהדות שלנו סובבת סביב לימוד תורה? שנה הבאה אני אלך לישיבה ואשב ואלמד כל היום. איך זה הגיוני? התורה היא תורת חיים, ה' שם אותנו פה כדי שנחיה, לא שנסתגר בבית המדרש ונחשוב למה רבה התכוון.

ב. למה דווקא גמרא?? אני לומד גמרא וזה נראה לי כל כך מנותק והזוי לפעמים, סיפורים על רב שיכול היה להרים את הכלה על הכתפיים כי הוא דמיין שהיא בול עץ.

הרבה פעמים לומדים איזה משהו מהגמרא ואומרים שזה לא רלוונטי לימינו (למשל, שצריך להתחתן בגיל 18). אם זה לא רלוונטי, למה אנחנו לומדים את זה??

סליחה על האירוך ועל התסכול.

תודה, שמואל

תשובה

לק"י

שלום שמואל!
תכל´ס, אני יכול להבין את התסכול שלך.
זה לא פשוט לשבת וללמוד כשזה בכלל לא ברור למה מה שמהווה את המוקד הוא כך, בטח כשאומרים שזה לא רלוונטי בחלק מהמקרים.
כן, נשמע קצת חריף, אבל זה רק בשביל לחדד את התחושה.
אני משער שהתחושה הזו מלווה אותך עוד לפני שכתבת את השאלה ואם נצרף את הזמן שחשבת על זה עד שכתבת את זה ונוסיף על זה את הזמן שלקח עד שענינו יוצא לא מעט זמן ואנחנו מתנצלים על כך.
אני מקווה שהדברים עדין יעזרו, בין אם בחרת איזה ישיבה אתה רוצה לשבת בה ובין אם אתה עדין מחפש וחושב.

[התורה כמרכז חיים]
אני משער שאם אני אגיד לך שהמילה ´תורה´ היא מלשון הוראה זה לא יהיה חדש, אבל ננסה דווקא מהנקודה הזו להאיר ולענות על השאלה.
אתה צודק שהתורה מבקשת מאתנו להסתגר, הרי הדרשה על הפסוק "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" שהדרך לתורה היא אם אדם ממית עצמו באוהלה של תורה, אבל יש גם עוד דברים שצריך לזכור.
התורה מראה ומורה לנו את דרכנו וב"ה היא רחבה מיני ים ונמצאת בכל פינה בחיים שלנו ומאירה את כל מרחבי החיים שלנו.
נכון, יש כאלה שיראו ויחשבו שזה מעיק, אבל כאשר יודעים שזו תורת חיים הרי ברור שהיא תהיה בכל החיים!
בגלל שהיא כל כך רחבה צריך גם לעמול בלימודה ולהבין שיש כמה וכמה קומות בלימוד הזה.
בנוסף, חשוב להבין שבלימוד מנסים לרכוש כללים, אם זה לימודיים או פסיקתיים בהם נוכל להשתמש גם אחרי זה כאשר לא נמצאים בישיבה אך גם מתוך הבנה שיש הרבה פרטים.
צריך גם להבין שיש פה לא רק תורה שבספר אלא תורת חיים שחודרת פנימה.
דרך מסוימת שנכנסת להתנהגות וסופגים את זה פנימה בתוך ישיבה כשמה שסובב זה התורה.
כן, זה באמת מסירות נפש!
כל זה אולי נותן הארה ומסביר את התורה כמרכז החיים, מרכז שמשקיעים בו ובאמת שנרצה להשקיע זמן להתמסר אליו מצד ההפנמה.
אך יש עוד צד וזה הבנה שמה שאנחנו עושים מקרין את התוכן שבתוכנו.
ב"ה אנחנו זוכים ללמוד גם בישיבה התיכונית ועוד קודם, אבל כמה מזה אנחנו מכניסים לתוכנו בצורה שנוכל להקרין את זה לעצמנו?
הישיבה במובן הזה היא לא רק אוהל אלא גם תנור שבו מתבשלים.
זה נכון שבהסתכלות אנחנו מקדישים לא מעט שנים ללימוד תורה כאשר הולכים לישיבה, אבל צריך להסתכל גם בחתך יותר גדול.
זה לא שמסתגרים בישיבה וזהו, גם לא מי שהולך לישיבה גבוה.
איך אני כזה בטוח?
כי מצוות תלמוד תורה מכפלת בחובה את החובה שביציאה מעבר לכותלי בית המדרש.
מצוות תלמוד תורה היא לא רק ללמוד אלא גם ללמד.
איך?
כבר תלוי בכל אחד.
זה כל כך מובנה שהרמב"ם (מצוות עשה י"א) כותב "שנצטווינו ללמד חכמה התורה וללמדהּ".
החובה לפרוץ החוצה היא זו שגם מובילה את הלימוד.
לא לשמור לעצמנו! לתת ולהעביר הלאה.
תורה שהיא לא רק טקסט אלא תורת חיים!
זה חיות מסוימת שאולי היא לא התזיזתיות שרגילים אליה, אבל רוכשים לעצמנו חיות פנימית.
כזו שמובילה את הדרך חיים, אבל צריך להיות במקום שבו אפשר להתבשל.
יתכן ועם כל זה עדין יהיה קשה בגלל המעבר ללימוד תורה למשך יום שלם, גם אם זה לא רק גמרא בעיון אלא גם אמונה ומידות (שב"ה תמיד רלוונטים).
הנקודה של הקושי הזה היא אחרת ואם תרצה נוכל להרחיב על זה, אך כרגע ניקח את זה יותר לכיוון של השאלה השניה.

[אבל למה גמרא?]
הזכרנו את זה בחלק הראשון של השאלה.
התורה שאנחנו לומדים היא דרך הכללים שלה.
להתחיל לשנן פסק הלכה בכל מציאות ומציאות היא קשה והפסוקים פוסקים הלכה לאור הכללים שלומדים במקרים.
לכן, יכול להיות שנלמד משהו שאולי נראה קצת מנותק מימינו (אולי בהלכות שבת, לדוגמא) אבל כאשר רואים מה ההשלכות ולאן זה מתפרט בחיים שלנו עכשיו זה מתחיל להיראות הגיוני.
בנוסף, יש גם רבדים אמונים או אמירה מסוימת שאפשר ללמוד, גם אם למעשה זה לא נראה רלוונטי.
זה לא רק להסתכל במה שכתוב אלא גם במה שכתוב בין השורות.
אמנם, בשביל לעשות את זה צריך גם לבוא ולהיות כמו דף חלק שמוכן לקבל דברים חדשים בלימוד ובו זמנית לשאול ולברר עד העומק.
אמנם הגמרא היא לא ספר היסטוריה של המחלוקות שהיו, אך היא נותנת לנו לטעום את בית המדרש האמוראי.
הגמרא נונת לנו לראות סברא שעומדת מאחורי המשפט הסופי ונותנת לנו ללמוד לא רק מתוך המסקנה אלא מתוך הקושיות.
מתוך התשובות.
מדובר פה בבירור שממנו בסוף הוציאו הפוסקים את ההלכה וגם אמונה.
לא סתם בגמרא יש סיפורים – אגדתות.
האגדתות הם שיעורים באמונה ולא רק סיפורים.
בגמרא עצמה יש היקף ויש צורת חשיבה, אם זה בבלי או ירושלמי זה כבר סיפור אחר.
ברור שזה לא הכל ויש פה עוד כמה נקודות, אך השאלה היא במה שמים את המיקוד.
האם בזה שיש פה משהו עתיק שקשה להתחבר אליו או משהו חי, וזה כבר קשור לשאלה הקודמת.

ב"ה שתי השאלות הן נהדרות ומחוברות זו לזו.
אשריך שאתה בא לברר את המקום של לימוד התורה, תורה שאתה הולך ללמוד שנה הבאה באינטנסיביות.
ללמוד וליהנות וגם לחוות משברים של לידה וצמיחה (באם תבחר שזה יהיה כך).
אשריך על הבחירה להשקיע שנה הבאה בלימוד תורה, ובעזהי"ת גם בשנים שאחרי.
הרבה הצלחה!
אם יש עוד שאלות בנושאים הללו או בנושאים אחרים תרגיש חופשי לפנות ולשאול, להעמיק ולברר.
בהערכה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות