וארשתיך -לעולם?!

שלום רב
שאלה יפה את שואלת.
שאלה אשר רבים עוסקים בה, בדרך כלל שואלים את הדברים בסעודת שבע ברכות בעולם הישיבות.
המקור בספר הושע שנאמר שם "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים: וארשתיך לי באמונה וידעת את- ה´" ונשאלת השאלה כיצד יכול להיות ארשתיך לעולם, הרי אירוסין זה דבר זמני שהוא עובר כאשר מגיעים לשלב הבא של הנשואין?
(צריך לדעת שהאירוסין אשר מדובר בפסוק הם לא האירוסין שלנו אלא אירוסין של תורה שהם קידושין שהאשה כבר מקודשת, כיום אנו עושים את האירוסין יחד עם הנשואין מחשש של תקלה, שכן אשה אשר היא כבר מאורסת לפי התורה היא כבר לפי האיסורים שלה כמו אשה נשואה אך היא עדיין לא חיה עם הבעל, ולכן יש חשש מיוחד לתקלות ולאיסורים חמורים, ולכן איחדו את הקידושין (האירוסין של התורה) והנשואין להיות אחד אחרי השני).
את הפסוקים האלו אנו אומרים כל יום כאשר אנו מניחים תפילין, ולאחר הנחת התפילין על הראש אנו כורכים שלוש כריכות על האצבע ואז אומרים את הפסוקים תוך כדי הכריכה.
בסידור התפילה בשם "עולת ראיה" מסביר הרב קוק את ענין הפסוקים האלו, ובמיוחד את החלק של אירוסין לעולם. והייתי ממליץ ללמוד את הדברים במקור, אך הואיל והדברים מעט קשים להבנה במקורם אכתוב כמה דברים באופן פשוט יותר, אמנם כמובן שאין הם יכולים להחליף, את הדברים במקורם והייתי ממליץ ללמוד עם מישהו שמבין ורגיל בכתבי הרב קוק וכך להבין את הדברים יותר.

יש הבדל גדול בין אירוסין לבין נשואין, שאירוסין הוא קשר רוחני יותר, ועדיין בני הזוג אסורים זה על זה, אמנם הם כבר קשורים, ואילו נשואין זה כבר קשר יותר מעשי. אכן כאשר אנו מסתכלים נראה לנו שכל הדברים הרוחניים הם פחות מאשר הדברים המעשיים, שכן אנו חיים ברובד של החיים המעשיים. וקשר בין איש לבין האשה הוא קשר גם מעשי וטבעי, יום יומי עם כל המשתמע מכך.
אמנם כותב הרב קוק זצ"ל שיש נקודה עליונה בקשר הרוחני שהיא לא בולטת בקשר המוחשי, והיא הקשר הרוחני, שהוא יותר עליון, יותר מופשט, איננו מבוסס על דברים טכניים אלא הוא מבטא את עצם הקשר, את המהות המאוחדת של בני הזוג. וקשר זה צריך שיהיה לעולם. אסור שהקשר המוחשי והמעשי יחליף את הקשר של האירוסין. זוג אשר לאחר זמן יעבור הקשר להיות מעשי טכני בלבד, יאבד את כל הרצון לקשר, כל הטעם יאבד. הכל מבוסס על הקשר הרוחני הפנימי, ועל בסיסו נבנה כל הקשר המעשי.

לכן הנאמר שהקשר הוא של אירוסין לעולם, אין הכוונה שלא יבוא קשר של נשואין לאחר מכן, אלא בא לומר שהקשר של האירוסין, עם המיוחדות שלו לא יפוג לעולם, לא יאבד אלא ישאר וימשיך להשפיע על כל הקשר לעולם. והטוב הזה הוא הנצחי, והוא חייב להיות נצחי שהוא עצם הקשר מעבר לכל הגבולות המעשיים.

אני מקוה שהצלחתי להסביר את הדברים, אם לא אשמח לנסות להסביר שוב ואולי בדרך אחרת בכתובתי
Zahig2@shoresh.org.il
בברכה
יצחק