שאלות באמונה אבל אין לי אומץ לצאת בשאלה

שלום אביה יקרה!

דבר ראשון קבלי ממני חיבוק ענק! את מציגה פה דילמה לא פשוטה, במיוחד לאור העובדה שאת נמצאת בתהליך הזה כבר כמה שנים. זה יוצר הרבה בלבול, חשש מהיציאה מהאיזור המוכר, פחד מ"מה יגידו" ואיך יראה העתיד. יישר כוח על השיח הפתוח עם ההורים שלך, בטח דרש ממך המון אומץ כדי לבוא ולשתף בנושא ואני מעריכה אותך על זה מאוד!

החברה שסביבנו משפיעה עלינו, לטוב ולמוטב. היא משפיעה על ההתנהגות שלנו, על מעשים, דעות ומחשבות, עד לפרטים כמו סגנון לבוש ודיבור. בתור ילדים אנחנו מסתכלים על הסביבה בתור מודל לחיקוי וממש מעתיקים את מה שהסביבה עושה אחד לאחד. ככה אנחנו לומדים ללכת, לדבר ולהתפתח באופן כללי. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מפעילים יותר שיקול דעת ובוחרים מה לחקות ומה לא. העולם שלנו מלא בדעות שונות וממש חשוב לבחון את הדברים בצורה ביקורתית ולבחור את התוכן שאנחנו מאמצים לעצמנו.

מעריכה את הכנות שלך כלפי עצמך, האומץ לשאול ולחפש אמת.

את צודקת שהבחירה האם להיות דתיה או לא משפיעה על כל תחומי החיים, וזה הופך את הדילמה שלך לכבדת משקל. אבל אפשר גם לפרק את ההחלטה לפרטים ולא רק בתור "הכל או כלום". זאת אומרת, את יכולה לבחור לשים בצד את הכותרת של "חילוני-דתי", ולבחור באופן נקודתי את אורח החיים וההתנהגות שאת מאמינה בה.

נניח ותחליטי לצאת בשאלה- זה אומר שאת באמת חייבת לאמץ את כל התרבות החילונית? אני חושבת שלא. אם למשל את מסכימה עם הערך של כיבוד הורים, את לא צריכה חס וחלילה להפסיק לכבד את ההורים שלך, למרות שזה כתוב בעשרת הדיברות. גם מותר לך (ואפילו מומלץ) לשמור על קשר עם החברות שלך, אפילו אם הן דתיות חזקות.

יותר מזה, אני חושבת שכולנו עוברים שינויים במהלך החיים, ותזכרי שמותר לך לשאול ולברר וגם לחזור. את לא צריכה לקבל החלטה פעם אחת וזהו. זה לא אומר שהדילמה שלך לא חשובה, אבל זה כן אומר שגם אם תתחילי בדרך מסויימת את תמיד יכולה לדייק את עצמך "ולחשב מסלול מחדש" בהמשך.

ומה בנוגע לשאלות?

כתבת שעדיף לחיות את החיים בלי שאלות, כי אי אפשר לדעת ואנחנו מוגבלים. שאלות הן מבלבלות, לפעמים אפילו מעיקות ומייסרות. כשמשהו לא נעים לנו, הכי קל לזרוק הכל וללכת. כי יאללה, כמה אפשר להסתבך ולהתבחבש בתוך עצמי? ידוע ש"אין שמחה כהתרת הספקות"... אבל לא תמיד זאת הדרך הנכונה.

לפעמים שווה להתאמץ ולברר כדי להגיע לאמת. להסכים להקשיב לקולות שבפנים, אפילו אם זה לא נעים.

תזכרי שלכולם יש שאלות. לפעמים זה נראה שבציבור החילוני אין בכלל ספקות ובלבולים והכל מאוד פשוט, אבל זה לא באמת ככה. אפשר לראות שגם פסיכולוגים חילונים שלא מאמינים ביהדות מתעסקים הרבה במעמקי הנפש וברבדים השונים של התודעה, כי זה פשוט אנושי. ולמרות שזה דורש מאיתנו מאמץ, זה גם חלק מהיופי שלנו כבני אדם.

יש משפט שאומר "רק הנושם אבק דרכים, יזכה לשאוף אויר פסגות"- הדרך להצלחה היא מאתגרת, ולפעמים גם ארוכה. המאמץ הוא קשה אבל משתלם, כמו כל דבר בחיים. אפשר להפוך את הדרך הזאת לנעימה יותר, ואני ממש שמחה שפנית אלינו. מזמינה אותך גם לשתף חברה טובה ומדריכה או דמות אחרת שמשמעותית בחיים שלך, זה יכול להקל על הבלבול ולחזק אותך.

לא התייחסתי באופן ספציפי לשאלות על אמונה, אבל את מוזמנת כמובן לפנות אלינו בשאלה נוספת אם תרצי, או להסתכל בתשובות שכבר נמצאות באתר.

מאחלת לך שהדרך שלך תעבור בטוב ובנחת, מאמינה בך!

הרבה הצלחה ורק טוב בכל דרך שתבחרי,

עידית