יעל לוי זקילו בוגרת המסלול וגם ו'מורת המאה' לשנת התשפ”א (המורה המצטיינת בחינוך הדתי) מנסה לענות על התשובה: "התכנים, הם ייחודיים ומשלבים נושאים שבחלקם הם מוכרים ויחד עם זאת מעמיקים, מאתגרים ומפתיעים - כאלו שלא חשבתי שאפגוש במהלך הלימודים. אני מרגישה שמה שמייחד את התכנית זה שניתן לתרגם את הידע וההעשרה הנפלאה לכלים מעשיים ופרקטיים לשדה ההוראה בשכבות הגיל השונות".
אבל עוד לפני שנצלול ללימודי המסלול, למה בכלל לבחור במכללת אורות ישראל?
נועה קנדלקר, מורה ומחנכת, מספרת שהבחירה שלה הייתה קלה: "חיפשתי מקום שבו הלימודים יהיו ברמה גבוהה ובמקביל תהיה התחשבות בסטודנטיות בעת הצורך. היה לי ברור שאלך ללמוד במקום ממלכתי דתי ומכללת אורות הייתה ללא ספק המקום הטבעי לכך.
גם אירית מלר, מורה לתנ"ך ורכזת בחינות בתיכון, אוהבת בעיקר את אווירת הלימודים והחברות ללימודים: "יש הרגשה של אכפתיות ומשפחה". אבל לא רק הלימודים והחברות הופכות את המכללה למה שהיא, אלא גם היחס האישי החם והמתחשב: "תמיד יש דלת פתוחה לראש החוג פרופ' מרים סקלרץ. גם בתקופה שלמדנו מרחוק הרגשתי שתמיד קיימת אכפתיות והכל נעשה מתוך מחשבה והתחשבות בנו ובסיטואציות הלא קלות שנקלענו אליהן".
בואי ללמוד תואר שני במכללת אורות ישראל!
עדי רימון, מורה לעברית בחטיבת ביניים, מעידה שגם לה היה קל לבחור בלימודי התואר השני במכללת אורות ישראל: "אני אוהבת את הכיוון התורני של המכללה וגם הכרתי חלק מצוות ההוראה עוד קודם, למשל הרב אורי סמט".
ומה לגבי המרצים והמרצות? בנושא הזה יש תמימות דעים גדולה. נועה משתפת מנקודת מבטה: "התרשמתי במיוחד מהענווה של המרצים, הפשטות שלהם לצד גדולתם האמיתית. הדאגה לכל סטודנטית באופן אישי, תוך התחשבות בקשיים ובאתגרים השונים שעמדו בפני כל אחת ואחת (במיוחד לאור שנת הקורונה שנחתה עלינו במפתיע). נחת הרוח של כל מרצה. היינו קבוצה "לחוצה" במקצת והמרצים תמיד דאגו להרגיע אותנו, לבוא לקראתנו היכן שרק היה אפשר והכל כדי שתהיה חוויה לימודית טובה ובמקביל כמובן כזו שתענה על כל הדרישות לקבלת התואר השני. אצלי באופן אישי המפגש עם אנשים מלאי חוכמה ודעת כאלו גרם לי לרצות ולהמשיך ולהתקדם הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית".
אירית מספרת שהמרצים שהשפיעו עליה הם שניים - פרופ' מרים סקלרץ והרב אורי סמט, "את אופן העברת השיעורים של פרופ' מרים ואת המתודות של הרב אורי סמט אני מנסה ליישם גם בשיעורים שלי כמורה לתנ"ך ביום יום". חווית הלימודים שזכורה לה במיוחד שייכת לשיעור הראשון של הרב אורי סמט בקורס פרקי אליהו, "חזרתי הביתה נפעמת מאופן העברת השיעור. למדתי ממנו שאפשר ללמד תנ"ך באופן חוויתי וברור".
גם עדי מספרת על הקורס האהוב עליה: "של ד"ר רבקה רביב בנושא מדרשי חז"ל. לא מעט דברים שלמדנו שם, מדי פעם עולים לי בשגרת היום יום", ונועה מוסיפה: "המרצים שאותם פגשתי במהלך הלימודים היו מן השורה הראשונה - הן מבחינת הידע התורני והן מבחינת הידע המקצועי. כל אחד ואחת מהם מלא כרימון ושאף להעביר לנו את הידע הזה ואף מעבר. לא התייחסו אלינו כסטודנטיות שרק באו להשלים את התואר, אלא כנשים שבאו ללמוד תורה. כל אחד ואחת מהם עוררו התפעלות ומכל אחד מהם לקחתי משהו להמשך הדרך - וחשוב לי לציין את כולם: הרב אורי סמט, הרב מיכאל גרוס, ד"ר יוסי זיו, ד"ר רבקה רביב, הרב בנימין דוד, ד"ר ענת שנקמן. לקחתי איתי גם תובנות של ראש המסלול, פרופסור מרים סקלרץ, שעודדה וממשיכה לעודד אותנו ללמוד ולהחכים, הכל תוך התייחסות מאוזנת למה שקורה סביבנו. אהבתי במיוחד את אחת האמירות שבהן פתחה את אחד מהשיעורים שלה - "השראה באה מאנשים שמוסיפים אור".
נעה גם מרחיבה על חבורת הנשים שאיתן למדה: "את התואר הראשון שלי סיימתי לפני כ-20 שנה. לימודי התואר השני החזירו לי את התשוקה ואת הרצון לחזור וללמוד. נהניתי לפגוש נשים מיוחדות שמצאו זמן לעצמן באמצע מירוץ החיים כדי להתמלא ולהחכים. הקבוצה שלנו בתואר נקראת "נשות חיל" והיא בהחלט מורכבת מנשים כאלו. כל הלמידה המשותפת איתן לוותה בהמון עזרה הדדית ונתינה אחת לשנייה, גם בזמן השיעורים וגם לאחר מכן. לכל אחת היה חשוב שהחברה שלצידה תצליח. בכלל - האווירה הייתה של למידה מאהבה ולא חלילה מתוך תחרותיות והישגיות".