סיפורי דייטים הבחור הגיע בשרי לדייט בבית קפה - החלטתי לנקום

כשארבעה אנשים שונים הציעו לי את אותו האדם בדיוק, לא תיארתי לעצמי שהוא יגיע לדייט במראה של איש מערות. אבל כשגיליתי שהגיע אחרי על האש עם חברים, לא יכולתי לעבור על זה בשקט

חדשות כיפה שלומית בלאו בוזנח 08/02/23 10:42 יז בשבט התשפג

הבחור הגיע בשרי לדייט בבית קפה - החלטתי לנקום
צילום: shutterstock

פעם התקשרה חברה והציעה לי בחור. הייתי בעומס בעבודה, אז אמרתי שאחשוב ואחזיר לה תשובה.  קצת אחר כך קיבלתי שיחה מחברה אחרת. "שומעת? לבעלי יש חבר טוב וחשבתי שהוא יכול להתאים לך". התחלתי להתנצל שכבר שמעתי הצעה אחרת, אבל היא אמרה שאני חייבת לשמוע. היא אמרה את השם והתחלתי לצחוק, זה היה אותו בחור.

למחרת בבוקר קיבלתי הודעה מקרובת משפחה האם אני פנויה לצאת כי יש לה רעיון בשבילי. לפני שהספקתי לענות היא כבר שלחה לי את השם ופרטים. שלום לך שוב מר בחור. ואז אמא שלי חזרה מהעבודה ואמרה שקולגה שלה הציעה מישהו בשבילי. ניחשתם כבר? אותו שם, אותו בחור.

חצי דקה אחר כך הופיע איש המערות

אוקיי, ארבעה אנשים שמציעים ממש באותו זמן את אותו בחור זה סימן משמיים, לא? יש סיפור על בחורה ששאלה רב אם להמשיך לצאת עם מישהו שלא הרגיש לה מתאים, אבל כולם סביבה אמרו כמה הם מושלמים. אולי זה מעיד על משהו? בטח, אמר הרב, זה מעיד שהם לא באמת מכירים אותך.

בסוף החלטתי להיפגש איתו. דיברנו והבחור הציע בית קפה. הוא אמר שהוא יהיה בטיול עם חברים באותו יום אז הוא מעדיף שניפגש מאוחר. בערב המיועד התייצבתי נרגשת בבית הקפה שהוא בחר, מוכנה לפגוש את הנפש התאומה שלי. חצי דקה אחר כך הופיע איש המערות. מזיע מפדחתו ועד קצה זקנו הסתור, חולצתו לחה, מגפיו ומכנסיו מכוסים בוץ והוא מדיף ריח כבד של עשן, הוא פנה אליי בחיוך ושאל, "שלומית?". באמת שרציתי לומר לא.

אני מניחה שהוא חשב שזה בזבוז זמן להתקלח

"כן", עניתי. המארחת הפנתה אותנו מיד לשולחן בחוץ. בזמן שהתארגנו הוא סיפר לי בגאווה שהוא הגיע היישר מהטיול עם החבר'ה ואיזה כיף היה במעיין ואז בקומזיץ ובמנגל, אחרי הדייט הוא יחזור לשם. למעשה הוא לא היה צריך לספר שום דבר, החזות שלו כבר סיפרה הכל.

צילום: shutterstock

אני מניחה שהוא חשב שזה בזבוז זמן להתקלח ולהחליף בגדים אם הוא ממילא ישוב אל האש עוד מעט, ואולי אפילו אמר לעצמו שזה יעשה רושם של בחור קשוח, יוצא סיירת או משהו. איזו טעות. חשבתי שלפחות נאכל קינוח ביחד, אבל הבחור סירב. "בדיוק חזרתי מהמנגל", הוא אמר. "אני בשרי". אז למה הצעת להיפגש בבית קפה?

כשהוא התחיל לספר על האקסית שלו זה היה כבר יותר מדי

כשהוא התחיל לספר על האקסית שלו זה היה כבר יותר מדי. אני לא בן אדם שקם והולך בהפגנתיות. באותו רגע עשיתי משהו שבדיעבד אני לא גאה בו. אבל באמת, רמות הגועל שלי מההופעה הלא מכבדת של הבחור, בשילוב ריח הזיעה והעשן והסיפור על האקסית, הפעילו בי רצון להתקומם. לא יתכן שאני סתם אשב שם כשהבחור הזה, שארבעה אנשים שונים הציעו לי אותו, מתנהג בגסות כזו.

אז הזמנתי את עוגת השוקולד הכי שווה מהתפריט, זו שעולה שישים שקל לפני קצפת, עם רוטב שוקולד עשיר. וכשהקינוח החלבי המושחת הגיע פשוט ישבתי ואכלתי אותו עד תומו. ביס אחר ביס. המחאה הקטנה והלא מנומסת שלי.

נקמה מתוקה | צילום: shutterstock

הדייט נגמר, הבחור חזר אל הנחל והמדורה ואני נסעתי הביתה. למען האמת, כבר בדרך התחרטתי על העוגה. אולי הייתי צריכה להזמין משהו פרווה לשנינו? אבל בפעם הראשונה והיחידה בכל השנים של דייטים הזויים יותר ופחות, הרגשתי שסוף סוף הבעתי מחאה. ואוי, איזו מתוקה היא הייתה.

שלומית בלאו בוזנח היא מחברת הספר "תעביר את זה הלאה", רומן עלילתי ייחודי על דייטים, אהבה ומה שביניהם.