עוד תשובה של הרב שלמה אבינר מעוררת סערה, כאשר בעלון "עולם קטן" מסוף השבוע האחרון נשאל: "כיוון שאישה חייבת בקידוש, האם אשתי יכולה לומר קידוש ולהוציא אותי?". על כך ענה רבה של בית אל ואמר נחרצות: "ודאי שלא. פס"ת ("פסקי תשובות" לרב רבינוביץ'), רע"א 101-99".
ההחלטיות בדבריו של הרב אבינר הביאה את הרב אמנון בזק מישיבת "הר עציון" באלון שבות להגיב לפסיקה: "הדוגמא מעניינת לדרכי פסיקה בימינו. התשובה הפשוטה לשאלה האם אישה יכולה להוציא את בעלה בקידוש הייתה אמורה להיות "ודאי שכן", שהרי אין הבדל בין חיוב גברים לנשים בקידוש, וכך פסק השלחן-ערוך: "נשים חייבות בקידוש... ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם". וכך גם כתבו פוסקי דורנו, מהרב עובדיה ועד ה'שמירת שבת כהלכתה'. יש דעות מיעוט חריגות שאסרו, אך כשרוב רובם של הפוסקים עונים באופן חיובי על השאלה, איך אפשר על סמך דעת מיעוט לכתוב "ודאי שלא"?", תמה הרב בזק.
"ברמה המעשית", המשיך הרב בזק, "מנהג ישראל בכל הדורות שהאישה מדליקה נרות והאיש עושה קידוש, ואין באמת סיבה לשנות. אולם את ההלכה יש להציג כהווייתה, בעיקר כדי לזכור שבמצבים מסוימים אפשר ורצוי ליישם אותה (כגון שהאיש חולה, בבידוד וכיו"ב), וכן כדי לזכור שכאשר האיש איננו בבית בשבת, האישה יכולה לקדש ולהוציא את בני ביתה, גדולים כקטנים".
הרב אבינרצילום: Yonatan Sindel/Flash90
הרב בזק טען כי, "הנקודה העקרונית היא, שבמשך הדורות מחז"ל ועד ימינו חלו שינויים גדולים במעמד האישה, בהשכלתה ובמעמדה הכלכלי. הפוסקים בכל הדורות מצאו את הכלים ההלכתיים המאפשרים להתאים את ההלכה למציאות המשתנה ולצמצם את הפער שבין גברים לנשים, מחרם דרבנו גרשום, דרך פתרון לירושת האישה, ועד לפתיחת בתי המדרש לנשים בדורות האחרונים".
"מעניין לראות גישה שמרנית הפועלת בדיוק בכיוון ההפוך, ומבקשת להעצים את הפער על ידי הסתמכות על דעות מיעוט והצגתן כהלכה חד-משמעית", סיכם הרב בזק.
(פסיקה של הרב אבינר מלפני שלוש שנים, האם מותר לאישה לקדש לבני ביתה)