(ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: (י) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה: (פרק יז)
יציאתו של יהושע למלחמה נגד עמלק מעוררת שאלה: מה טעם יצא יהושע למלחמה ולא יצא משה? השאלה מתחדדת יותר לנוכח העובדה שבמלחמות סיחון ועוג, שהיו כארבעים שנה לאחר מלחמה זו, נלחם משה ולא יהושע.
כותב המלבי"ם:
"ויאמר משה אל יהושע. הנה במלחמת סיחון ועוג נלחם משה בעצמו כי היתה המלחמה על ידי ה' בנסים גלוים, כמו שכתוב (דברים ג) "אל תירא כי בידך נתתי אותו" כי אז היו ראויים אל הנס, לא כן עתה שה' הסתיר פניו מהם והיו צריכים למלחמה טבעיית, שזה לא היה בכחו של משה, שכל ענינו היה מעשה נסים, ולכן הוצרך שתהיה המלחמה ע"י יהושע, שהוא היה מוכן לרשת את הארץ על ידי מלחמה טבעיית בעזר אלהי בנסים נסתרים כפי הזכות וההכנה לכן צוה אל יהושע".
יש הבדל גדול בין משה ליהושע. משה – "כל ענינו היה מעשה נסים"; ולעומתו יהושע – "היה מוכן לרשת את הארץ על ידי מלחמה טבעיית". בפרשייה הקודמת למלחמת עמלק מסופר "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן". שם, במסה ומריבה, הוכיחו ישראל שהם אינם ראויים לנסים, ולכן כאשר בא עמלק להלחם עם ישראל נזקקו ישראל למנהיג המתאים למלחמה טבעית. זו הסיבה, לדעת המלבי"ם, שמשה שלח את יהושע לעמוד בראש הלוחמים, ולא יצא להלחם הוא בעצמו.
אמנם משה לא התאים למלחמה טבעית, אבל למרות זאת הוא היה שותף במלחמה, לא מלחמה טבעית אלא מלחמה אחרת שהתרחשה במקביל; ממשיך המלבי"ם:
"משה שלא היה יכול להושיעם אז בכח שבידו להפליא פלאות בנסים גלוים כי ה' הסתיר פניו מהם, בכל זאת יצא לעזרם בתפלתו ולהפיק רצון שלא יהיה החטא מכשילם לפני צורריהם, וגם להשיב את ישראל בתשובה שבזה יעשו חיל. ולפי זה היו פה שתי מלחמות, מלחמה טבעיית על ידי תכסיסי מלחמה שנעשה על ידי יהושע, ומלחמה נפשיית שלחם נגד שרו של עשו המקטרג על ישראל שנעשה על ידי משה".
יהושע נלחם "על ידי תכסיסי מלחמה" מלחמה טבעית, ומשה נלחם "מלחמה נפשיית" כנגד "שרו של עשו [סבא של עמלק] המקטרג על ישראל". מלחמתו של משה היתה על ידי תפילה "שלא יהיה החטא מכשילם לפני צורריהם", ועל ידי השבת ישראל בתשובה "שבזה יעשו חיל".
אכן ההבדל באופי שתי המלחמות מחייב אופי שונה של לוחמים, וממשיך המלבי"ם וכותב:
"ועל כן אמר "בחר לנו אנשים", שפירש ר' יהושע [במכילתא] אנשים גבורים. ורבי אלעזר [המודעי] פירש אנשים צדיקים, ושניהם אמת, שמשה במלחמתו הנסתרת היה צריך לאנשים צדיקים לעזרו, ויהושע במלחמתו הנגלית היה צריך לאנשים גבורים, על זה אמר "בחר לנו" לי ולך".
שתי דעות מובאות במכילתא ביחס לאופי ה"אֲנָשִׁים" שנדרש יהושע לבחור: גבורים ויראי חטא (צדיקים בלשונו של המלבי"ם). לדעת המלבי"ם אין כאן שתי דעות חלוקות אלא משלימות – "שניהם אמת" – האנשים שנבחרו היו צריכים להיות גם גבורים וגם צדיקים. גבורים לצורך מלחמת יהושע, וצדיקים לצורך מלחמת משה [יש לציין שעל פי כתבי יד מדוייקים של המכילתא התארים "גבורים" ו"יראי חטא" מופיעים גם בדברי רבי יהושע וגם בדברי רבי אלעזר המודעי, וזה בוודאי מחזק את דברי המלבי"ם. ראו גם לשונו של רש"י: "בחר לנו אנשים – גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן"].
על פי זה מבאר המלבי"ם את לשון הרבים שנקט משה בדבריו: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" – "לי ולך". בְּחַר אנשים שיתאימו גם למלחמתי וגם למלחמתך [פירוש דומה לזה מצוי כבר בדברי רבי חיים פלטיאל (תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנבורג): "לפי הפשט 'לנו' לי ולך כי אתה תעסוק במלחמה ואני בתפילה". וראו גם בלבוש האורה לרבי מרדכי יפה: "... שניהם היו מסייעים למלחמה זה במלחמתו וזה בתפילתו ואם כן שפיר קאמר משה 'בחר לנו' לי ולך... " ].
הבדל נוסף בין שתי המלחמות הוא גם במקום שבו הן נערכות:
"נגד מלחמה הגלויה אמר "וצא הלחם בעמלק", היה צריך לצאת וליפול במחנה עמלק, ונגד מלחמה הצפונה שעשה משה אמר "מחר אנכי נצב על ראש הגבעה" שם יעמוד להתפלל ולהשיב חמה, ובחר בראש הגבעה, שמשם יראהו כל ישראל עומד בפרישת כפים ויכונו תפלתם עם תפלתו, ומתנאי התפלה היא האמונה שיאמין שה' שומע תפלה ושעדיו כל בשר יבואו, ויהיה משה הש"ץ, וישראל מכוונים תפלתם עם תפלתו".
מלחמתו של יהושע היתה למטה, בקרב חזיתי במחנה עמלק; ואילו מלחמתו של משה היתה על ראש הגבעה "שם יעמוד להתפלל ולהשיב חמה". אמנם לא די בתפילתו של משה אלא צריך שיהיו ישראל אף הם שותפים בתפילה זו – "ויהיה משה הש"ץ, וישראל מכוונים תפלתם עם תפלתו". לכן עלה משה להלחם על ראש הגבעה "שמשם יראהו כל ישראל עומד בפרישת כפים ויכונו תפלתם עם תפלתו".