בפרשתנו מסופר על בריאת שמים וארץ. המדרש בבראשית רבא מביא מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי מה נברא ראשון ומה נברא שני: "בית שמאי אומרים שמים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ שנאמר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים שנאמר "ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים"
חובה עלינו להבין מה עומד מאחורי מחלוקת זו? מדוע חשוב לדעת מה נברא ראשון ומה שני?
יתרה מזו הפוסקים מביאים מחלוקת זו וכותבים "והלכה כבית הלל" מה שייך לדבר כאן על הלכה? הרי לכאורה אין כאן כלל מחלוקת הלכתית מעשית אלא רק מחלוקת היסטורית עובדתית?
אלא שכוונת ועמקות הדברים שיש כאן מחלוקת השקפתית מאוד חשובה בין בית שמאי לבית הלל שיש לה השלכות מעשיות כיצד יש לחיות את חיינו.
לפי בית שמאי שמים נבראו תחילה ולשם צריך האדם לשאוף ולהביא ארץ לשמים, לפי בית שמאי החומר (ארץ) הנמצא בעולם הוא ניסיון לאדם, ומטרת האדם להתנזר מן החומר ולחיות חיים רוחניים בלבד (שמיים).
לעומתם בית הלל סוברים שארץ נבראה תחילה ומטרת האדם להביא שמים לארץ – לקדש את החומר. לחומריות יש תפקיד ואין עניין להתנזר ממנה אלא צריך לקדשה ולרוממה. לאור זאת שיש תפקיד לחומר חשוב להדגיש שתפקידו של האדם הוא לחיות חיים רחבים של תורה ולא חיים כפולים. החומר והרוח צריכים להתאחד ולרומם את האדם.
האדם החי חיים כפולים – בהם יש חומר ורוח אך אין קשר בניהם ולרגע חי את הרוח ולרגע חי את החומר חי תמיד בסתירה ולא מגיע לשמחתה של תורה. האדם המצליח לאחד בינהם ולקדש את החומר מגיע לשלמות ובע"ה לשם אנו שואפים.
שאר הפוסקים שפוסקים הלכה למעשה כבית הלל כוונתם שאין לאדם לברוח מן החומר אלא חובתו לרומם ולקדש אותו. וכדברי הרבי מקוצק "אנשי קודש תהיו לי" מלאכים יש לקב"ה מספיק, מה שהוא מצווה אותנו להיות "אנשי קודש" החיים את החומר אך יודעים לרוממו – יהי רצון שכך בעזרת ה' יהיו חיינו.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר וראש מוסדות שעלבים