חדשות כיפה

אתגר דורנו – חיים רחבים של תורה

לקדש את החומר או להתנזר ממנו לבל יפגע ברוחניות האדם? הרב מיכאל ימר מנסה להסביר את עומק המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל על השאלה מה נברא קודם: השמים או הארץ?

ספר תורה

ספר תורהצילום: Oleg Ivanov IL / Shutterstock.com

בפרשתנו מסופר על בריאת שמים וארץ. המדרש בבראשית רבא מביא מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי מה נברא ראשון ומה נברא שני: "בית שמאי אומרים שמים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ שנאמר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים שנאמר "ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים"

חובה עלינו להבין מה עומד מאחורי מחלוקת זו? מדוע חשוב לדעת מה נברא ראשון ומה שני?
יתרה מזו הפוסקים מביאים מחלוקת זו וכותבים "והלכה כבית הלל" מה שייך לדבר כאן על הלכה? הרי לכאורה אין כאן כלל מחלוקת הלכתית מעשית אלא רק מחלוקת היסטורית עובדתית?

אלא שכוונת ועמקות הדברים שיש כאן מחלוקת השקפתית מאוד חשובה בין בית שמאי לבית הלל שיש לה השלכות מעשיות כיצד יש לחיות את חיינו.

לפי בית שמאי שמים נבראו תחילה ולשם צריך האדם לשאוף ולהביא ארץ לשמים, לפי בית שמאי החומר (ארץ) הנמצא בעולם הוא ניסיון לאדם, ומטרת האדם להתנזר מן החומר ולחיות חיים רוחניים בלבד (שמיים).

לעומתם בית הלל סוברים שארץ נבראה תחילה ומטרת האדם להביא שמים לארץ – לקדש את החומר. לחומריות יש תפקיד ואין עניין להתנזר ממנה אלא צריך לקדשה ולרוממה. לאור זאת שיש תפקיד לחומר חשוב להדגיש שתפקידו של האדם הוא לחיות חיים  רחבים של תורה ולא חיים כפולים. החומר והרוח צריכים להתאחד ולרומם את האדם.

האדם החי חיים כפולים – בהם יש חומר ורוח אך אין קשר בניהם ולרגע חי את הרוח ולרגע חי את החומר חי תמיד בסתירה ולא מגיע לשמחתה של תורה. האדם המצליח לאחד בינהם ולקדש את החומר מגיע לשלמות ובע"ה לשם אנו שואפים.

שאר הפוסקים שפוסקים הלכה למעשה כבית הלל כוונתם שאין לאדם לברוח מן החומר אלא חובתו לרומם ולקדש אותו. וכדברי הרבי מקוצק "אנשי קודש תהיו לי" מלאכים יש לקב"ה מספיק, מה שהוא מצווה אותנו להיות "אנשי קודש" החיים את החומר אך יודעים לרוממו – יהי רצון שכך בעזרת ה' יהיו חיינו.

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר וראש מוסדות שעלבים

05.10.2018

1. פשוטו של מקרא מנהיר הכל (משה אהרון)

בס"ד.
פשוטו של המקרא לעניין זה לטעמי נהיר וברור

המילה "בראשית" נסובה על השמים וכל כך מפני שהתורה בנתה היררכיה ברורה קודם "את השמים".
ורק אחר כך "ואת הארץ" [דגש על "ו" החיבור במקרה זה גם "ו" הסידור].
והעיקר הוא הפירוט שבהמשך.
שהרי בהמשך יש קודם פירוט על בריאת השמים
שנברא הרקיע המבדיל בין מים למים והוא שנקרא "שמים" .
ורק אחר כך נבראה הארץ באמצעות היקוות המים - לימים.
וגילוי היבשה שנקראה "ארץ".
ועתה צא וראה דבר מופלא . הוכחה לכך שהשמים נבראו ראשונים שהאמור לעיל על בריאת הרקיע ההמבדיל בין מים למים ואשר נקרא שמים. נברא ביום השני.
ובריאת הארץ באמצעות גילוי היבשה נברא למוחרת ביום השלישי ביום בו נבראו הדשא והעשב לכן ביום זה הוכפל ה"כי טוב".
והמעניין כי הן בבריאת שמים והן בבריאת הארץ כאמור יש כעין פעולה דומה של "הגדרת או תחימת המים".......

דווח על תגובה לא ראויה
05.10.2018

2. לאור תגובה 1 אין כל סתירה בין התורה למדע (משה אהרון)

בס"ד
לאור האמור בתגובה -1. ברור :
כי למעשה אין כל סתירה בין המדע לתורה .
בניגוד אולי למה שפירשנו המונח "בריאה" איננו בבחינת יצירת חדש יש מאין.
אלא יצירת יש מיש נחות יותר .
כלומר שיפור והטבה של תוהו ובוהו קיים .
בבחינת תהליך של "הבראה" מכאן לשון הבריאה.
לכן גם במקום נוסף התורה מתייחסת לבריאה כפעולת עשייה
[ "ביום עשות שמים וארץ"]
הנה אם כן,הבריאה עשתה סדר חדש בחומרים שכבר היו קיימים אין סוף שנים קודם.

דווח על תגובה לא ראויה
06.10.2018

3. "שמי השמים" והגלקסיה שלנו (משה אהרון)


העולה משתי התגובות הקודמות
אם התורה הוסיפה אך ביחס לארץ שהייתה טרם בריאתה תוהו ובוהו.
ולא כן לגבי השמים.
לגביהם לא נאמר דבר כל שהוא. בכך ביקשה התורה לרמוז כי לא כך לגבי השמיםהסדר השממי הבסיסי היה קיים וכי בטרם בריאת השמים הייתה כבר שמים של אין סוף .
וכי בריאת השמים במעשה הבריאה היא למעשה בריאת הגלקסיה היחודית שלנו .
כחלק נוסף מיקום האין סוף
לכן גם המושג : "רקיע" הוא אותו קו התוחם למעשה את הגלקסיה שלנו
ומשמעותו רקיע - רק עד לכאן יגיע [האדם.]
לכן גם מצאנו את הביטוי המיוחד : "שמי שמים" .
כלומר השמים האין סופיים שמעל לשמים
ראה למשל בנחמיה:
פרק ט' פסוק ו']
אַתָּה-הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם

ובן בתהילים :
[פרק סח' פסוק לד']
לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי-קֶדֶם .

ופרק קמח' פסוק ד']
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם.
ו"הזוכר....."
ו"האומר...."

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פרופ' משה קוה צילום:  הדוברות אוניברסיטת בר-אילן

פרס הוקרה ייחודי לנשיא בר-אילן לשעבר- פרופ' משה קוה

קרא עוד