לכבוד ט"ו בשבט, חגה של ארץ ישראל התקיים הכנס השנתי למצוות התלויות בארץ, של מכון התורה והארץ במרכז האקדמי לב, בהשתתפות רבנים בכירים בציונות הדתית, ובראשם נשיא מכון התורה והארץ הרב יעקב אריאל, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, ראש מכון התורה והארץ, הרב יהודה עמיחי, ומאות משתתפים. הנושא השנתי התמקד בנושא ייצור היין הן מהזווית המקצועית ומהזווית ההלכתית.
במהלך הפסקת הצהריים התקיימה סדנה מעשית לטעימת יין מפיו של בעל ייקב ויינן מקצועי, אשר הסביר למשתתפים על הדרך הנכונה לשתות יין ולהפיק ממנו את המיטב.
נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק פתח את הכנס ואמר: "אנו זוכים להמשיך בדרכו של פרופ' לב ולחבר בין התורה והמדע, בין התורה והארץ, ולגדל דורות של תלמידי חכמים שמשלבים טכנולוגיה והלכה".
במושב הראשון דנו המשתתפים בדרך גידול היין לאורך השנים ובהשלכות ההלכתיות לתקופתנו. במושב השני התייחסו הרבנים לאיסורים העלולים להיווצר כאשר גוי פוגם ביין וכיצד ניתן להתגבר על בעיה זו. במושב הנעילה נידונו הדרכים השונות לייצור יין. בסוף היום התקיים חידון הארץ ומצוותיה מספר 4 בהנחייתו של נריה פנחס, זוכה חידון התנ"ך העולמי ומחבר חידוני התנ"ך. החידון התקיים לזכרו של אביה גולדברג אשר נהרג בתאונת דרכים ולזכרו הוקמה קרן אביה. מתן קצין מכפר מימון זכה במקום הראשון ויזכה ב-10,000 שקלים.
ראש בתי המדרש וראש הישיבה במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, הסביר כי בדורנו "מותר לשתות יין שפתח אדם שאינו שומר שבת, שכן שתי הבעיות ההלכתיות שיכולות להתעורר ביחס לגוי אינן רלוונטיות בדיון על יהודי שאינו שומר שבת: מותר להתחתן עם הבת שלו וגם אין בעיה של ניסוך יין לעבודה זרה". לדברי הרב רימון "גם החזון איש לא הבין מדוע לאסור וגם הרמב"ם לא הביא את הדין להלכה, ואף השולחן ערוך לא אסר זאת אלא אסר להשתמש ביין של מומר".
משתתפי הכנסצילום: המרכז האקדמי לב
לכן להלכה, מסביר הרב רימון: "כמובן שבכל מקרה עדיף שהיין יהיה מפוסטר, אך כאשר יהודי שאינו שומר תורה ומצוות פותח יין אפשר לשתות, ובוודאי שמותר לשתות את היין שנשאר בבקבוק ללא חשש, וזו הרי בדרך כלל השאלה הנפוצה יותר. מכון התורה והארץ עוסק בתחום ש-2000 שנה שלא התעסקו בו ובעיני זה חלק מניצני הגאולה שאנו זוכים לראות בדורנו".
לדברי רב היישוב יצהר וראש ישיבת 'רועה ישראל' הרב דוד דודקביץ': "טו בשבט חל תמיד 30 יום לפני פורים. גם בשנה מעוברת הוא חל למעשה 30 יום לפני פורים קטן. צריך לשמוח על ריבוי האנשים שעוסקים ביין וגידולו. אנחנו יודעים ש"נכנס יין יצא סוד". אך עד לפני שנים מעטות הציבור הדתי לא ממש עסק ביין. גם היום מגיעים לחתונות ורואים על השולחן קוקה קולה. צריך להיות שמחים ביין ולא רק בקוקה קולה".
הרב רימון בכנסצילום: המרכז האקדמי לב
לדברי הרב דודקביץ': "ב-20 השנה האחרונות אנו רואים שיהודה ושומרון ורמת הגולן מובילים את מגמת הפריחה של עיסוק ביין וגידולו: באיזה ישוב אין יקב? באלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר, תפוח, רחלים, שילה וכו. כך גם מדרום לירושלים - כל ציר האבות מלא יין, וכך גם ברמת הגולן. אשרינו מה טוב חלקנו".
ראש המחלקה המדעית במכון התורה והארץ ד"ר מוטי שומרון פירט על החידושים האחרונים בתחום המצוות התלויות בארץ. החידוש המשמעותי מבחינת החקלאים הוא הקמת קרן שמיטה לקראת שנת השמיטה הקרובה, לחקלאים ולגננים ביוזמת מכון התורה והארץ, שאף תתקיים בעידוד המדינה, כך שיתאפשר להם להשבית את שטחי החקלאות שלהם. בנוסף, פועל המכון בנושאי האגסים, אשר נכון להיום כולם עם כלאיים והמכון הקים חלקה של אגסים כשרה. בתחום האבטיח התחיל מחקר בנושא ליצירת הרכבות כשרות גם כן. יחד עם משרד החקלאות עובדים על פתרונות בתחום גינות קהילתיות, ולראשונה מכון התורה והארץ פתח משתלה שיש בה פיקוח גם על נושא ערלה וגם על כלאיים.