פרשת המועדות מופיעה באריכות בפרשת אמור בפרק כ"ג.
לגבי חג הסוכות מובא בכתוב שם בפסוק ל"ד: "דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'". ובהמשך פסוק ל"ט: "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון". בפשטות המלה "אך" משמעה "אבל" - משמעות הפסוק בספר במדבר פרק א' פסוק מ"ט: "אך את מטה לוי לא תפקד" אבל את מטה לוי לא תפקד - כלומר אבל בחמשה עשר לחודש השביעי יש חג נוסף. יום זה אינו תחילת חג הסוכות בלבד אלא גם תחילת חג האסיף.
מסתבר שהמלה "אך" המובאת בפרשה זו בפסוק כ"ז לגבי יום הכפורים משמעותה דומה. "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם והקרבתם אשה לה' וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליהם לפני ה' א-להיכם". המקרא אומר אבל בעשור לחודש יום הכיפורים. המלה "אך" מבהירה שיום הכיפורים קשור לראש השנה. שלא כחג הסוכות שהמשותף בין חג הסוכות לחג האסיף הוא התאריך. יום הכיפורים הוא המשלים של ראש השנה. לגבי ראש השנה מובא בפסוק כ"ד שהוא "זכרון תרועה". משמעות זכרון תרועה היא כמו שמובא בספר במדבר פרק י' פסוק ט' "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' א-להיכם ונושעתם מאיבכם". ראש השנה הוא היום שבו עם ישראל נזכר על ידי תרועת השופר לפני ה'. אבל ביום הכיפורים על ידי העינוי ואיסור המלאכה המוחלט כשבת, נשלם הזכרון לפני הקב"ה והוא מכפר לעם ישראל. כך שדרך המלה "אך" מובן מפשוטו של המקרא שראש השנה ויום הכיפורים אינם ימים נפרדים אלא ימים משלימים.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.