עיקר עלילת המגילה

החלק המרכזי של המגילה הוא הסיפור על גזירת ההשמדה ועל ההצלה מגזירה זו. בחלק זה נוכל למצוא את המסר המרכזי של המגילה, הקשור לתפיסות התרבותיות והחברתיות של מרדכי, אסתר, וככל הנראה גם של כל היהודים במדינות אחשורוש. ההצלה התרחשה רק לאחר שינוי בתפיסות אלו.

חדשות כיפה חיים שוורץ 20/03/05 00:00 ט באדר ב'

הקדמה

העיון שלנו יעסוק בחלקה השני של מגילת אסתר, שהוא עיקר הסיפור של המגילה.

מה מסתתר מאחורי מגילת אסתר? מהו המסר המרכזי אותו רוצה המגילה להעביר? האם ניתן למצוא מהלך אחד המוביל את רצף האירועים?

אנו ננסה לענות על שאלות אלו, ולהציע קריאה מסויימת במגילה, המסדרת את הדברים בצורה ברורה.

מי הוא זה ואי-זה הוא?

נתחיל בשאלה מי הם מרדכי ואסתר.

ראשית, יש לעיין בשמותם. מרדכי הוא שם של אל בבלי - מרדוך, ואסתר הוא גם שם אלילי, שמוצאו מהאלה הפרסית אישתר (קרוב למילה starבאנגלית).

מה עושה מרדכי לפרנסתו? המגילה מספרת כמה פעמים שמרדכי יושב בשער המלך, וידוע שמי שיושב בשער העיר מתפקד כשופט, או לכל הפחות תופס איזה שהוא תפקיד במעמד השולט (ראיה לדבר היא דברי חז"ל [המופיעים ברש"י] על הפסוק "...ולוט יושב בשער סדם..." [בראשית, י"ט, א] - "היום מינוהו שופט עליהם"). אחרי שראינו שמרדכי מתפקד בתפקיד רשמי וחשוב בחצר המלך, מובן כיצד נודעה מזימת בגתן ותרש למרדכי: מרדכי נמצא 'במרכז העניינים' וסביר שישמע על תככים ומזימות בחצר המלכות.

כעת נמשיך לכמה שאלות כלליות, היכולות להתברר על בסיס דברינו בפסקה הקודמת. כאשר אסתר נלקחת אל בית המלך מספרת המגילה ש"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד". מדוע מצווה מרדכי על אסתר להסתיר את עובדת היותה יהודיה? נמשיך לשאלה נוספת - המן מצווה על כל עבדי המלך לכרוע ולהשתחוות, ומרדכי מסרב. מדוע לא כרע מרדכי לפני המן? ידוע, הרי, שסתם השתחוויה לאדם בעל שררה אינה בכלל איסור עבודה זרה.

נראה לי שהתשובה לשאלות אלו טמונה בהקדמתנו על מרדכי ואסתר. לאור הנתונים שהצגנו, נראה כי מרדכי התקדם בחצר המלכות. אם כך, מובן מדוע לא הגידה אסתר את עמה - מרדכי רצה 'להתברג' בצורה יותר טובה בחצר, ולכן חשש שיהדותה של אסתר תפגע בבחירתה למלכה. גם את אי השתחוות מרדכי נסביר על ידי עובדה זו - מרדכי והמן הם שני כוחות בחצר המלכות שמאבק פוליטי ניטש ביניהם, ואי השתחווית מרדכי הוא חלק ממאבק זה.

לאור דברים אלו, האם ניתן לומר שמרדכי ואסתר קצת עזבו את יהדותם, קצת 'נבלעו' בפרס העשירה? האם מאיזה שהיא בחינה הם 'שמו בצד' את עמם ואת מולדתם? כולנו מכירים את מדרש חז"ל השואל מפני מה התחייבו שונאיהן של ישראל באותו הדור כליה. המדרש עונה שהם התחייבו כליה "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". נראה לי שחז"ל רומזים לתמונה שהצגנו כעת.

אחר הדברים האלה

נמשיך בסיפור. המן רואה שמרדכי לא כורע ולא משתחווה, מתמלא חמה, ומחליט להשמיד את כל עם ישראל. כאן אנו רואים שמרדכי נכלל, בעל כורחו, כחלק מעמו[1]. נקודה זו היא שיא הסיפור, והמתח מורגש באוויר: מרדכי ואסתר, אשר התנתקו מעמם והתחברו לשלטון, נכרכים ביחד עם בני עמם בתוכנית להשמיד להרוג ולאבד את כולם.

ברור שיש כאן 'רמז מלמעלה', והשאלה היא האם ישימו מרדכי ואסתר לב למסר ששולח להם הקב"ה, ויתחברו בחזרה לעמם. מרדכי אכן מרים את הכפפה, ומתחיל מהלך של חזרה בתשובה: לובש שק ואפר, יוצא בתוך העיר וזועק זעקה גדולה ומרה - ואחריו כל עם ישראל כאיש אחד.

אחרי שמרדכי חזר בתשובה מגיע זמנה של אסתר. האם היא תחזור אסתר לחיק עמה (ומולדתה) ותנסה להושיע את עמה? אסתר חוששת. אסתר טוענת שכבר שלושים יום לא נקראה לחצר המלך, וניסיון פנייה למלך עלול לעלות בחייה.

רווח והצלה

מרדכי יוצא בקריאה נרגשת לאסתר, ואומר את המשפטים הבאים, המרכיבים, לעניות דעתי, את אחת האמירות החזקות ביותר התנ"ך:

"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו

ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (ד', יד).

מרדכי אומר לאסתר כמה דברים. ראשית, הוא אומר כי רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר - עם ישראל יחיה ויתקיים, אך אסתר, החוששת לשים את נפשה בכפה, תאבד, בסופו של דבר. בנוסף לכך, אומר מרדכי לאסתר שכנראה שמאחורי הקלעים עומד מתכנן עליון, המסדר את האירועים. אסתר אכן מרימה את הכפפה, שמה נפשה בכפה ומביאה לביטול הגזרה.

מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

אם כן, ראינו כי בתחילת המגילה מוצגים מרדכי ואסתר - אולי כדגם לכל הציבור היהודי במדינות אחשורוש - כמפוזר ומפורד, ושגזרת המן מביאה לאיחוד השורות ומחברת את קהילת היהודים חזרה לשורשיהם.

המסקנה העולה מדברינו היא שהמהלך המרכזי של המגילה הוא חזרתם של מרדכי ואסתר לחיק עמם.

את הרעיון הבסיסי הזה ניתן לפתח ולמשוך למחוזות שונים, עליהם רק נעיר בקצרה בכמה משפטים בודדים - את השאר נשאיר לציבור כ'נקודות למחשבה':

1. ישנם אירועים אחרים במגילה אותם ניתן להבין בצורה עמוקה ובעלת משמעות על רקע המהלך הכללי שהוצג כאן. לדוגמא - רצון המן לתלות את מרדכי על העץ בנפרד משאר עמו, דברי חבריו של המן וזרש אשתו ועוד אירועים אחרים.

2. מרדכי ואסתר נרמזו על ידי הקב"ה לדברים שעליהם לעשות, אך אין דיבור מפורש וישיר מה' המסביר להם מה לעשות. נראה שדבר זה קשור למיקומה של מגילת אסתר על ציר הזמן היהודי: סוף תקופת המקרא, כלומר - סוף תקופת הנבואה. מה ניתן ללמוד על עניין זה מהמגילה?

3. בהמשך לנקודה ההיסטורית - המגילה מזכירה פעמים רבות את הצירוף 'עם ומולדת'. על חזרתם של מרדכי ואסתר לעמם ראינו לעיל, אך השאלה שנשארת היא מה הדין בנוגע למולדת. השאלה מתעצמת על רקע הדיון בשאלה מתי מתרחש סיפור המגילה - האם מדובר בתקופה שאחרי שיבת ציון, כאשר כבר ישנו ישוב יהודי בארץ ישראל, או שמא לפני זמן זה.


[1] יש לציין שהמן מציג את עם ישראל כ"עם מפוזר ומפורד בין עמים" – דבר המהווה עוד ראיה לדברים שהצגנו.