בעיות הלכתיות בטיול (ב)

שאלה:
" אני מדריכה בבני עקיבא ולומדת באולפנת .... פעם אחת, בחודש ארגון, חזרתי מטיול והלכתי ישר הביתה- לסניף, (כשאני לבושה עוד בבגדי הטיול-מכנסיים ארוכים וחצאית אחרי הברך), העברתי פעולה ואז, כשגמרתי, מדריך אחד ראה אותי ואמר לי שזה לא בסדר שמדריכה תתלבש ככה כי זה מראה משהו... למה????
תשובה:
שלומות!
אם זה לא בסדר, זה לא בגלל נקודה הלכתית כזו או אחרת. אין שום איסור ללכת עם מכנסיים כשמעליהם חצאית ארוכה ובעיקר כשכולם יודעים שחזרת מטיול. ולא כל הערה של מדריך היא בהכרח "תורה מסיני". אולם, ההתייחסות להליכה זו קשורה במידה רבה במנהג המקום. יש מקומות שסגנון הליכה כזה הפך להיות חלק מאורחות הלבוש ודווקא בנות יראות ושלמות הולכות כך אבל יש מקומות שהדבר מבטא שאיפה כמוסה ללבוש מכנסיים ולכן הכל צריך להבחן במסגרת המקום והזמן. "

אכן, למנהג המקום השלכות רבות על ענייני צניעות כפי שבאו לידי ביטוי בתשובה הבאה:
שאלה:
"הרב שלום!
אני לומדת באולפנית ב...., הרבנית ... אמרה שאסור ללכת עם סרט בשיער עפ"י ההלכה, הייתי רוצה לדעת למה, ואם באמת אסור, ראיתי רבות מחברותיי, בנות האולפנא שלך, הולכות כך, למה אתה לא אוסר זאת עליהן?

תשובה:
שרי,
ברכת ה' עליך!

ראשית, אני חייב לומר לך שאינני חש בטוב לענות לשאלתך. הרבנית ... הנה מחנכת ותיקה. אין לי ספק שעמדותיה החינוכיות נקבעות לאחר התייעצות עם הרב מגנס שהוא תלמיד חכם גדול. לכן, קשה לי לחלוק עליהם מבלי לדעת מה הרקע לדבריה, כיצד נאמרו הדברים וכו'. מה גם, שיתכן ודבריה של הרבנית נפסקו מתוך התאמה לזמן ולמקום מסויים. ואין ללמוד מהם אלא למקומם.לאופי הבנות שבאולפנית ...

אני מאמין שהרבנית התכוונה לכך שכיוון שהסרט מושך תשומת לב, יש בכך פגיעה בדרכי צניעות.
כשלעצמי, אני מרשה לעצמי להעלות בפנייך תמיהה: מדוע שלא תיגשי לרבנית .... ותשאלי אותה בצורה ישירה מהם מקורות האיסור ומדוע היא אוסרת ללכת כך?

אם תיגשי אליה, תוכלי ללמוד על המקורות לפסק, להבין את ההגיון ההלכתי ולחוש במניעים החינוכיים שגרמו לרבנית ולרב לגבש את עמדתם ההלכתית.

כרגע, כשאת לומדת באולפנית...., את צריכה לדעת שהאולפנית היא כמו קהילה והרבנית והרב הם כמו "מרא דאתרא[1]", כמו הרב שלך, ועלייך קבל את עמדתם. אם את לומדת שם, קבלת אותם עלייך כרבנים.
קבלת הרב, יש בה משום נתינת אמון בהם ובדרכם. לכן, השתדלי לגשת, לברר, ללבן, להתווכח ולקבל עלייך את דרכם.

ועוד הארה בשולי תשובתי:
חכמים למדו אותנו ש"אין למדים הלכה מן המעשה" היינו שלא תמיד מה שנהוג בשטח משקף את האידאולוגיה, את הפסיקה האידילית. בהתפרטות של הערכים הגדולים שלנו מבית המדרש ועד לכל מרחבי החיים, עלינו לבחון עד כמה יכולה כל פסיקה להתקבל על לב השומע: "אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן יוכל לעמוד בה".
וכן: "הנח להם לישראל מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין[2]" היינו שלפעמים לא כדאי להעיר.
לכן, מי אמר לך שכל מה שאת רואה אצל תלמידותי הוא לשביעות רצוני?! אף שאינני מתייחס לשאלתך הספיציפית, אני מבקש להסביר את הדברים ברמה העקרונית. "