במאמר הקודם ראינו, כי בלימוד הגמ' עלינו לשאוף להבין את היסודות הרוחניים העולים מתוך הפרטים והדיונים ההלכתיים.
טענה זו מעלה כמה שאלות.
אם העיקר הוא הצד הרוחני, מדוע איננו משקיעים בו את רוב זמננו?
מדוע הגמ' אינה עוסקת ברובה בעניינים אמוניים - רוחניים?
מדוע לנסות להגיע אל היסודות מתוך הגמ' ולא ללמוד ספרי אמונה בצורה ישירה?
הרב קוק באחת מאגרותיו (אגרות ראי"ה ח"א אגרת ט') כותב:
הנני מוסיף לזרז למזורז כמוך שי' לשקוד על התורה, ולחזור יפה על לימודך, כי זהו עיקר פרי הלימוד, ולשים לב למוסר וליראת ה' כי זהו עיקר הלימוד. ואם כי הזמן האפשרי ליחד ללמודים כאלה הוא חלק קטן, אבל הוא נושא פרי ברכה אל כל יתר הפעולות והלימודים, כמו שהמוח הוא קטן בשיעורו והוא מטביע צורת האדם באדם.
הערתו של הרב מאירת עיניים.
גוף האדם הוא המודל שצריך לעמוד מול עינינו כשאנו מחפשים כיצד ליצור מבנה שלם המורכב מחלקים שונים. מה יותר חשוב, המח או הרגל? ודאי שהמח, הוא עיקר גוף האדם, הוא התכלית שלשמה קיימים שאר האיברים.
מה תופס יותר מקום, המח או הרגל? ודאי שהרגל.
הכיצד?
כך בנוי העולם. הצדדים המעשיים הם התופסים את עיקר המקום בעולם, אך על פי שמבחינה אמיתית משקלם קטן יותר.
כך גם בלימוד התורה בכלל ובגמרא בפרט.
את עיקר הזמן אנו משקיעים ברגלים, בהלכות - הליכות עולם, אף על פי שהחלק העיקרי של הלימוד, המטביע בלימוד את משמעותו והמאפשרת לאדם לקלוט את הלימוד בצורה הנכונה הוא הלימוד של הצד הרוחני שבתורה.
עתה יש להבין מדוע עלינו ללמוד דוקא גמרא כדי לקלוט את היסודות ההלכתיים והרוחניים? למה לא ללמוד ספרי הלכה וספרי אמונה?
גם כאן נשתמש במשל מגוף האדם כדי להשליך ממנו על לימוד התורה. גוף האדם זקוק לויטמינים ומינרלים כדי להתקיים. בצורה הטבעית כאשר האדם בריא ומזונו בריא, הרי שמהמזון הרגיל אותו הוא אוכל הוא מקבל את כל אשר הוא צריך. כאשר האדם חולה, או כאשר מזונו לוקה בחסר, האדם נזק לתוספי מזון - כדורים מרוכזים של ויטמינים ומינרלים.
כך גם בתורה. כאשר עם ישראל היה בריא - ישב בארצו וכד', ומזונו היה בריא - תורה שבע"פ העוברת מדור לדור בצורה הטבעית - מתוך לימוד כלל התושב"ע קיבל האדם את כל מזונו הרוחני - הלכות, אמונה, מוסר וכדו'.
כאשר נחלינו ונתפזרנו - נכתבה התורה שבע"פ, ואנו נזקקים לכדורים - כדורי הלכה - רי"ף, רמב"ם, שו"ע. כדורי אמונה - מורה נבוכים, כוזרי, מהר"ל, הרב קוק ועוד ועוד, אולם בל נזניח את האוכל הטבעי - התורה שבע"פ שהגמ' היא המאסף האחרון שלה.
זהו מאמר שני בנושא "גמרא למה?". נודה לכם מאוד אם תשמשו בקישור להלן בכדי להגיב על המאמר מתוך הפורום.
פורום 'גמרא למה?'
למה ללמוד גמרא ולא הלכה ואמונה?
אם העיקר בלימוד הגמרא הוא הצד הרוחני, מדוע איננו משקיעים בו את רוב זמננו? מדוע הגמרא אינה עוסקת ברובה בעניינים אמוניים - רוחניים? מדוע לנסות להגיע אל היסודות מתוך הגמרא ולא ללמוד ספרי אמונה בצורה ישירה?מאמר שני בסדרת המאמרים בנושא "גמרא למה?"
