מאז שנת 2012, מדי שנה, מתקיים מנהג שהפך כבר למסורת של תרגול הקרבת קרבן פסח. התרגול כולל חזרה כללית ולימוד של כל נוהל ההקרבה שנכתב במשנה ובגמרא, וכן ממצאים ארכיאולוגיים מבית השני. כמו כן כולל התרגול, שירת לויים, בגדים, הקרבת הקרבן, הפשטה, ניקור, צלייה - אשר באים לאחר שיעורים ולימוד הנושא, כאמור.
מדי שנה קיבלו המארגנים אישורים מהרשויות, בעיקר עיריית ירושלים, המחלקה הוטרינרית, המשטרה, ומשרד החקלאות,על מנת לקיים את האירוע. כל שנה הופקו לקחים מכל הצדדים, המארגנים והרשויות, והמעמד הפך לרציני יותר.
לפני שנתיים נעשה תרגול ענק, במרכז דוידסון ליד הכותל המערבי למרגלות הר הבית. השנה, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, בוטל המעמ,ד כבר כשהובן שמעמדים רבי משתתפים לא יתקיימו. מספר פעילים עדיין מאמינים כי יינתן אישור להקרבת קרבן הפסח, אך גם להם ברור כי מדובר יותר בקידום תודעת המקדש, מאשר פעולה פרקטית, למרות ההכנות הפרקטיות שכן נעשות מדי שנה.
שוחחנו עם פרופ' הלל וייס, יו"ר ארגון שוחרי המקדש, דובר "הסנהדרין החדש" וחבר "בית הדין לענייני עם ומדינה", ומהפעילים הבולטים בתחום זה. לדבריו, בשנים עברו, המעמד כלל גם שיעורים בנושא הקרבת קרבן פסח, "על הלכה מעשית בעניין הקרבן, איך אוכלים בחבורה , איך לא שוברים עצם, האם מותר צלם, האם מותר לראות את השחיטה".
וייס אומר כי "כל שנה היו קשיים עם המיקום, למשל נורמות של המשטרה שאסור להכניס כבש לעיר העתיקה. הן תמיד התמוססו והשתנו משנה לשנה." הוא אומר כי "היו גם נורמות שלא היו בשנה אחת אך חזרו בשנה שלאחר מכן, למשל רשות העתיקות לא הסכימה לעשות במרכז דוידסון כמו שנה לפני כן מהפחד שיהרסו העתיקות, ולכן שנה שעברה בעזרת שמשון אלבוים קיימנו את זה ב"גגות גליציה" בעיר העתיקה.
"השנה, לא רק בגלל הקורונה, אלא גם אינטואיציה, רצינו להקריב קרבן ממש בהר הבית, השמאל כל שנה מדד כמה התקרבנו להר הבית. בגלל הקורונה, נוצרה סיטואציה שאולי באמת יוקרב קרבן פסח השנה בהר הבית", הוא אומר.
האם באמת מאמין שזה יקרה? וייס עונה כי "השאלה מה רמת האמונה, עשינו במהלך השנים 70 תרגולים שונים של הפעולות שנעשו, כמו הקרבות קרבן ופעולות אחרות, נעשו דברים מטורפים, כמו קונצרט עולמי של הבריאה, או כינון 70 אומות, שהקריבו קרבן בהר הזיתים - כקרבן נוח כדי שלא יהיה מבול. בכ"ו אלול השנה. הסיכוי שהזה יתקיים היה אפס, ועדיין קרה".
הוא מדגיש, "הסיפור הוא קידום תודעת המקדש בכל דרך". לדבריו, "אני מתרחק מכל מאגיה או משהו דוגמתה. בעיני צריך להבדיל בין מהות הפסח - האומרת "כל ערל לא יאכל בו", כלומר, פסח מבדיל את ישראל מאלוהי מצרים, עניין אינטימי יהודי. לעומת זאת, הכיוון שאנחנו הולכים אליו, על רקע תנועת החירות בעולם, שתרגם את הפסח לחווית חירות וחוויה אביבית, כמו גם ציטוטים של הרב קוק בעניין".
"אנחנו רוצים לחבר את האומות, חיברנו תפילה בשבילן, שמקבלות עליהן עול מלכות שמיים, ויכולות להצטרף בעתיד לחלק מהטקס, למה שמותר להן. אנחנו בעצם עושים צו הרחבה לעולם כולו, בעקבות היות האדם בצרה. אנחנו תופסים את העבירה הזו כתוצאה של עבירות על חוקי בני נוח, הניאוף, החמס- גניבת זכויות יוצרים, המטבעות. זאת מלחמה שפורצת גבולות".
וייס מציין כי נעשו על ידו צעדים מעשיים לטובת קידום הקרבת קרבן הפסח השנה, פנייה לעירייה וללשכת ראש הממשלה ואפילו ללשכת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לדבריו, המענה מהעירייה היה שהעניין הועבר לראש העיר, אך ברור לו כי בסוף מדובר החלטה של ראש הממשלה.
לסיום אומר וייס כי הוא מתכנן להעלות על גבי טריילר מזבח, שכבר השתמש בו בעבר, לרחבת בית אורות, בהר הזיתים. וככל שיורשה לעלות להר הבית עצמו, יהיה מוכן בערב החג להקרבת הקרבן, כמובן רק בהר הבית אם יאושר לו.