מלחמת מגן וחץ
מלחמת מגן וחץ

בעקבות עופר כסיף: כך ניתן להדיח חבר כנסת בישראל

כל יום עולה בתקשורת התפתחות חדשה בנושא ההדחה של ח"כ עופר כסיף מהכנסת בשל התבטאויות מקוממות ותמיכה במשפט שמתנהל נגד ישראל בהאג, אבל איך בכלל אפשר להדיח חבר כנסת? עשינו לכם סדר

נועה שטרנברג נועה שטרנברג, חדשות כיפה 30/01/24 13:47 כ בשבט התשפד

בעקבות עופר כסיף: כך ניתן להדיח חבר כנסת בישראל
ח"כ עופר כסיף בדיון על הדחתו, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

כבר שבועות שכולנו שומעים כי ישנו ניסיון להדיח את חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת חד"ש בשל פעילותו מתחילת המלחמה, כשהשיא שהביא להתנעת המהלך הוא חתימה על עצומה נגד ישראל, התומכת בתביעה שהגישה דרום אפריקה להאג בגין "רצח עם" בעזה. החתימה הגיעה אחרי שלל התבטאויות נגד ממשלת ישראל ופעילות צה"ל וכוחות הביטחון ביו"ש וברצועת עזה, שהביא בעבר להשהייתו מהכנסת.

הדיון על הדחת כסיף

הדיון על הדחת כסיף, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

אז איך בכלל אפשר להדיח ח"כ? באנו לעשות סדר. תיקון 44 לחוק יסוד: הכנסת, שמכונה "חוק ההדחה" אושר סופית בכנסת ביולי 2016. לפי תיקון זה, הכנסת יכולה, ברוב גדול ובפרוצדורה מיוחדת, להדיח את אחד מחבריה. עופר כסיף גרם לכך שאמש (ב') היה הפעם הראשונה שבקשה להדחה הגיעה לדיון בוועדת הכנסת.

אז על מה בכלל מדיחים חבר כנסת?

מה הסיבות שבגינם מותר לשקול הדחה של חבר כנסת? החוק אומר זאת מפורשות: כדי להדיח חבר כנסת מכהן צריך שהכנסת תקבע כי במעשיו של חבר הכנסת יש משום "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, כנגד מדינת ישראל". אם זה מזכיר לכם משהו, כנראה שזה בגלל שזה נורא דומה לסעיף 7א' שמדבר על פסילת מועמדות של אדם להיבחר בכנסת, רק ששם יש עוד סעיף שלא תקף על מי שכבר נבחר: "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". כלומר, אם מישהו שולל את קיומה של ישראל הוא לא יכול להיבחר לכנסת, אבל אחרי שנבחר זוהי לא עילה להדיח אותו.

הדיון על הדחת כסיף

הדיון על הדחת כסיף צילום: Yonatan Sindel,Flash90

חבר כנסת עשה משהו אסור: איך מדיחים אותו בפועל?

שלב 1: כדי להתחיל להדיח בר כנסת צריך קודם כל חתימות: כן ממש כמו במועצת תלמידים, חבר כנסת שמעוניין להדיח חבר כנסת אחר צריך להסתובב בין שאר הח"כים וללקט לפחות 70 חתימות שתומכות בהדחה, ביניהם לפחות 10 מהאופוזיציה.

שלב 2: אחרי שמושגות החתימות הבקשה עוברת עם הנימוקים להדחה ליו"ר הכנסת ואז לוועדת הכנסת, שם מתנהל דיון, שבמהלכו חייב לתת זכות טיעון לחבר הכנסת שנמצא בסכנת הדחה וליועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה של ועדת הכנסת צריכה להיות ברוב של 75% מחבריה.

שלב 3: פה יש שני תרחישים: אם הוועדה המליצה שלא להדיח את חבר הכנסת, החלטתה היא סופית. התרחיש השני מתייחס למצב בו הוועדה כן החליטה להמליץ להדיח את חבר הכנסת, במקרה כזה מליאת הכנסת חייבת להתכנס על מנת להדיח את חבר הכנסת, ברוב של 90 מחבריה.

מה הסמכות של בית המשפט אחרי שהכנסת החליטה?

בדומה לדיון שמתקיים בבג"ץ אחרי שוועדת הבחירות החליטה לפסול מועמד, גם במקרה הזה, אף על פי שמעולם לא קרה עדיין בית המשפט צפוי להיכנס ולדון בפרטי הפרטים של המקרה על מנת לקבוע האם ההחלטה מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה. הסיבה לכך היא שהליך ההדחה בכנסת הוא הליך "מעין שיפוטי", בה הכנסת לא מקבלת החלטה "פוליטית"- היא מקבלת החלטה משפטית הפוגעת פגיעה קשה ביותר בזכות לבחור ולהיבחר.

הדיון בבית המשפט העליון על חוק צמצום עילת הסבירות

בית המשפט העליון, צילום: Yonatan Sindel/Flash90