לפני מלחמת חרבות ברזל, מרבית הישראלים (ואני בתוכם), לא שמעו מעולם העל החות'ים. כשהמורדים התימניים שנתמכים על ידי איראן איימו לפגוע בישראל התגובה הראשונית הייתה גיחוך, גם כשטילי השיוט שלהם צלחו את הים האדום עד אילת. מה לנו ולהם? אבל המתקפות החוזרות ונשנות שלהם על ספינות ומשחתות שמאיימות לפגוע בסחר הבין לאומי, מעלות שאלות חדשות לגבי הסכנות שהם מעמידים מול ישראל.
ד"ר חן קרצ'ר, מהמחלקה למזרח התיכון-מדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, שמומחה לניהול סכסוכים בין-לאומיים והפוליטיקה העולמית, הסביר בשיחה עם "חדשות כיפה" על ההשפעת המתקפות החות'יות על ישראל, כלכלית וביטחונית.
ד"ר חן קרצ'ר צילום: אוניברסיטת אריאל
האונייה שנחטפה - הפכה לאטרקציה לילדים
מה בעצם קורה בין ישראל, לאיראן לחות'ים?
"במהלך מלחמת האזרחים בתימן לפני כעשור המשטר התפרק, ומתנגדי המשטר החות'ים שנתמכים לחלוטין על ידי איראן הגיעו להישגים בים האדום ובדרום מערב תימן, שם הם שולטים. נכון לעכשיו החות'ים מחפשים כל דרך אפשרית להמשיך ולהישאר בתמונה המדינית והבין לאומית, והם סוג של צד שלישי - הם עושים דברים בהזמנת איראן, מהם הם מקבלים כספים ואמצעי לחימה רבים".
המתקפות החות'יות הפתיעו את הממשלות השונות, שעדיין מנסות להבין איך להתייחס לאירוע: "בשלב זה החות'ים לא מרגישים שום איום מטעם הקהילה הבין לאומית. איך צריך להגיב לאיום כזה? כבר עכשיו נחטפה אונייה, שכרגע היא אתר תיירות בתימן. זה הופיע בעיתונות הזרה המוסלמית הערבית שהחותים נותנים לתושבים ולילדים לעלות לאונייה ולראות את ההישג שלהם. אטרקציה".
מה ההשלכה של הפעילות החות'ית על ישראל?
"כרגע מה שיש פה זה נזק כלכלי, תדמיתי וביטחוני מסוים. מה שאני צופה זה שממשלת ישראל תעשה היא להציב את האירוע כמראה לעקרונות בין לאומיים. מדובר בפגיעה בסחר החופשי. צריך להבין שאם הטיל היה פוגע במיכלית וגורם לדליפת נפט היינו באסון אקולוגי קטסטרופלי באזור הזה, לכן מה נראה כרגע זה תמרונים בין לאומים".
"נזק כלכלי מאוד משמעותי. נפגוש את זה"
אנחנו נרגיש את ההשפעה הכלכלית של הפגיעה בסחר הימי בים האדום?
"ישראל תרגיש את זה וכבר מרגישה את זה. אבל זה קשור גם למדיניות הממשלה. מה שהממשלה תעשה כלפי פנים וכלפי חוץ - איך תפזר את הכסף, תשקיע ההלוואות". ד"ר קרצ'ר מדגיש: "ישראל נמצאת בפני משבר. אנחנו צריכים להבין שיש לישראל רבע מיליון עקורים, זה 50 אחוז מכמות היהודים שהיו בישראל ביום הכרזת העצמאות. בנוסף יש משבר כלכלי עולמי, בין השאר בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה".
ים סוף, צילום: Blueee77,Shutterstock
למשברים הללו מצטרף המשבר הנוכחי בים האדום: "אם אוניות מסוימות יצטרכו להקיף את אפריקה כדי להגיע לישראל מדובר פה בנזק כלכלי מאוד גדול. אם סוכנויות הביטוח יעלו את הפרמיות -זה נזק כלכלי מאוד משמעותי. נפגוש את זה בכך שיהיו פחות כספים".
עוד הוא מזכיר: "לפני שנה שנתיים אוניית סחר אחת מהגדולות בעולם בטעות סתמה את התנועה בתעלת סואץ, וודאי שהייתה בעיה בהספקת מוצרים, היה מחסור, היו עליות מחירים זמניות. כל דבר כזה יכול להשפיע - עד כמה? אני לא עתידן".
"אנחנו נכנסים כאן לשורש הסחר הבין לאומי והחוקים הבין לאומיים"
האם המתקפה החות'ית עלולה לגרור תגובה מצד ישראל כלפי החות'ים?
למרות שישראל יצאה בעבר למלחמה מול מצרים על עקרון הסחר החופשי בעקבות סגירת מצרי טיראן, ד"ר קרצ'ר לא חושב שצפויה חזית נוספת בתימן. "ראינו שאחרי שהחות'ים עשו פעולה נגד ישראל, אירע פיצוץ אדיר במחסן נשק שלהם, ולא בכדי. אבל זה לא סיפור רק של ישראל חות'ים", הבהיר. "יש במלחמה הזו ריבוי של שחקנים, לא רק שחקנים שפועלים נגדנו אלא שחקנים אחרים שיכולים להיות מושפעים. למשל הספינה שנחטפה - לא היה ישראלי אחד על הסיפון".
"אני מזכיר שתעלת סואץ נבנתה במקור לפרוייקט לסחר בין לאומי. אנחנו נכנסים כאן לשורש הסחר הבין לאומי והחוקים הבין לאומיים. זו הדילמה של ממשלת ישראל - עד כמה להגיב לחות'ים ועד כמה לפנות לקהילה הבין לאומית ולהטיל את האחריות עליה".
שיגור כלי הטיס מתימן צילום: צילום מסך, 27א
"זה לא אינטרס איראני שהזירה החות'ית תתלקח מחדש"
ומה לגבי האיראנים? הרי הם אלה שמושכים בחוטים
"האיראנים זה לא החות'ים. אנחנו לא שם", טוען ד"ר קרצ'ר. יותר מכך, לטענתו, איראן שכאמור מסבסדת את החות'ים, לא מעוניינת בהסלמה: "האיראנים לא מוכנים כרגע לצאת למערכה כוללת. זה לא באינטרס שלהם והם לא ערוכים לזה". בנוסף, נוח לאיראן המצב בתימן, אותו היא לא מעוניינת לערער: "מול החות'ים יכולה להיות הסלמה מסוימת, אבל אני משער שזה לא אינטרס איראני שהזירה החות'ית תתלקח מחדש, כי כרגע ידם של החות'ים (שמהווים את דריסת הרגל האיראנית באזור) על העליונה".
אתה חושב שנראה בקרוב תגובה בין לאומית?
"זה מעלה שאלות פתוחות. האם הסיניים עומדים לפטרל ולהגן על אוניות? יש להם מנופים כבדים על איראן, האם הם יתערבו? האם הבריטים, הצרפים, האמריקאים ומדינות ערב ישימו קווים אדומים גם לחותים? כרגע אנחנו לא רואים את זה".
ההשפעות השונות של התערבות בין לאומית
ובכל זאת, "יש כל מיני גורמים שמדברים על הדרך לאבטח את התנועה הימית במזרח התיכון". למרות האפשרות הזו, ד"ר קרצ'ר מצנן את ההתלהבות ומדגיש כי לא בטוח שתהיה לטובתנו: "זה יכול לבוא משני כיוונים - האם זה יגרום לזה שהם יפעילו לחץ על ישראל לסייע כמה שיותר לרצועת עזה, מתוך מחשבה שככה החות'ים יעצרו את התקיפות, או מנגד שיגידו שאלה קווים אדומים שאסור לערב במלחמה הזו".
בכתבה זו נעשה שימוש בתמונות וסרטונים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, הנכם מתבקשים לפנות אלינו עם הצילום המקורי בדוא"ל office@kipa.co.il