האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם, אך לא רק בחידושי מילים עוסקים באקדמיה ללשון, אלא גם בטעויות נפוצות שכולנו עושים בשירים ישראליים ישנים ואהובים.
טעות שנמשכת כבר 100 שנים
היום (ג') אחרי שהתעוררו אזרחים רבים לבוקר גשום וקריר, בחרו באקדמיה ללשון להתייחס לטעות הנפוצה בשיר "היורה", טעות שכל ילד ממוצע עושה כשהוא מפזז אותו כשגשום סביבו, טעות שנמשכת כבר 100 שנים ומפספסת את כוונת המשורר יחיאל היילפרין והמלחין יואל אנגל.
בעוד הילדים ורבים מאיתנו (בואו נודה) שרים את השיר כך:
גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם
כָּל הַיּוֹם טִפּוֹת הַמַּיִם
טִיף־טִיף־טַף! טִיף־טִיף־טַף!
מַחֲאוּ כַּף אֶל כַּף!
כך שרים את זה נכון: "גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם, קוֹל הֲמוֹן טִפּוֹת הַמַּיִם"
באקדמיה ללשון מפרסמים שזהו לא הנוסח הנכון אלא צריך לשיר אותו כך:
גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם
קוֹל הֲמוֹן טִפּוֹת הַמַּיִם
טִיף־טִיף־טַף! טִיף־טִיף־טַף!
מַחֲאוּ כַּף אֶל כַּף!
בפוסט שפרסמה האקדמיה ללשון והתייחסה לשיר "היורה" נכתב כך "כבר כמעט מאה שנה מפזמים ילדי ישראל את שיר הילדים האהוב "היורה" שכתב יחיאל היילפרין והלחין יואל אנגל. מעניין כמה מהם שיבשו את השיר ושרו בגרון ניחר "כל היום טיפות המים" כשהיו צריכים לשיר 'קול המון' "
"המשמעות היסודית של המילה המון היא רעש וקול"
בהמשך מסבירה האקדמיה מה המשמעות של המושג "קול המון" ומהיכן הוא הגיע אלינו, "קול המון? המשמעות היסודית של המילה המון היא רעש וקול. לאחר הבצורת הממושכת בימי אליהו התבשר אחאב מלך ישראל על הגשם שעומד לרדת: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם" (מלכים א יח, מא), כלומר קול המיית הגשם. מן המשמעות של קול קיבלה המילה הָמוֹן גם משמעות של 'קיבוץ גדול של אנשים' – שהרי המון אנשים הנמצאים יחד משמיעים המיה ורחש".
החכמתם? הזמינו את הילדים והאזינו לביצוע של עוזי חיטמן לשיר "היורה"