בעוד ארבעה ימים בדיוק צפויה להיפתח שנת הלימודים והתלמידים ישובו לשגרה רציפה עד לחגי התשרי, זאת לאחר שבסיום שנת הלימודים הקודמת שבתו המורים במחאה על תנאי שכרם. אולם, גם הפעם ספק אם תתקיים חזרה לשגרה תקינה, לאחר שבשבועות האחרונים רבו האזהרות מצד מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, כי תתכן שביתה עקב חוסר הגעה להסכמות. בראיון לחדשות 12, אמרה בן דויד כי השביתה ב-1 לספטמבר עדיין על הפרק.
על השאלה האם ישנה התקדמות, ענתה בן דויד כי עדיין אין שום הסכם עם משרד האוצר. "לא. עד עכשיו ישבנו, באנו עם טבלאות ואפילו ערכנו בהן שינויים בהתאם למה שביקשו באוצר. באוצר הלכו לעשות שיעורי בית. הטבלאות שלנו היו בסביבות 4 מיליארד והפחתנו ל-3 וחצי מיליארד, וכמובן שיש סוגיות נוספות מעבר לשכר של מורים ותיקים וצעירים", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים.
בקרוב שביתה? אילוסטרציה צילום: shutterstock
בן דויד: איזה עובד הוראה ייכנס למערכת כשאין אופק לקידום?
עוד הוסיפה ואמרה כי "איזה עובד הוראה ייכנס למערכת כשאין אופק לקידום? הם רוצים לשנות את הוותק, אבל הוותק לא ישתנה - אני מודיעה בצורה חד משמעית, לא אתן שיפגעו בוותק. מה שהם מציעים זה תמריץ אחרי 3 שנים וקביעות אחרי 5 שנים. מי יישאר אחרי 3 שנים? משרד האוצר לא יכול לקבוע את המדיניות הפדגוגית - רק משרד החינוך והשר שבראשו קובעים. מה זה מורים ותיקים? מורים של 10 שנים הם בשיא הניסיון, מחזיקים את כלל המערכת, חונכים את המורים הצעירים - ולמורים האלה אומרים 'ניתן לכם רק 400 שקלים".
בן דויד האשימה את פקידי האוצר וטענה כי הם אלו שתוקעים את ההסכם. "אנחנו התחלנו את המו"מ לפני 9 חודשים, עוד כשהייתה ממשלה יציבה. שר האוצר סחב את המו"מ וכעת מנסה להמשיך ולגרור רגליים. שר האוצר צריך להבין, ואמרתי לו שהוא מקבל את הרשמים הלא נכונים מפקידי האוצר, שהכניסו שם דברים שלא כלולים בהסכם", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים.
עוד הוסיפה ואמרה כי "גם הנכדה שלי עולה לכיתה א' וגם אני רוצה שהיא תפגוש את המורה שלה. אבל חלק מהנושא של יום הערכות הוא שהמורים לא מתוגמלים עליו, וזו מקשה אחת שקשורה בתוך ההסכם. אנחנו עושים את הכל כדי ששנת הלימודים תיפתח, אבל אם חלילה האוצר ימשיך להקשיח את עמדותיו - לא תהיה לנו ברירה ונשבית את השנה".
צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"מצפה שכל הצדדים יעשו מאמץ אמיתי": ליברמן בבקשה להוצאת צווי מניעה למורים
שר האוצר אביגדור ליברמן פנה לפרקליטות המדינה בבקשה להגיש בקשה לבית הדין הארצי לעבודה כדי להוציא צווי מניעה להסתדרות המורים ובכך למנוע מהם את האפשרות לקיים שביתה באחד בספטמבר. מוקדם יותר צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני שמח ששרת החינוך ומנכ"לית משרדה ביקרו הבוקר במוסד לימודים חרדי לרגל פתיחת שנת הלימודים, אגב שם אין שביתות גם אם ההסתדרות רוצה. אני מצפה שכל הצדדים יעשו מאמץ אמיתי וכן כדי למנוע שביתה ביתר מוסדות החינוך כדי שכל תלמידי ישראל יפתחו את שנת הלימודים כסדרה ב-1 בספטמבר".
שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, הגיבה על הבקשה ואמרה: "מי שמבקשים צווי מניעה, בזמן בו יושבים הצוותים מכל הצדדים למו"מ כדי להגיע להסכמות שיביאו לפתיחת שנת הלימודים כסדרה - מוכיחים שאינם מעוניינים להגיע להסכם, ולא מתעניינים בעתידה של מערכת החינוך ועתיד הילדים".
עוד הוסיפה כי משרד החינוך בנה והציע פתרונות ומענים לכל הפערים בין הצדדים. "הגיעה העת שמשרד האוצר יציב את ילדי ישראל והוריהם בראש סדר העדיפויות, ויעשה הכל כדי להגיע להסכמות שיאפשרו את פתיחת שנת הלימודים, לא רק בשנה הנוכחית, אלא גם בשנים הבאות, תוך כדי קידום מורים חדשים במערכת ושימור והמרצת המורים האיכותיים שנמצאים במערכת כיום. מדובר במשבר לאומי. זה הזמן לכנס את הממשלה כדי לפתור אותו".
שביתה במשפחתונים המפוקחים במחאה על השכר
בתוך כך, באחד בספטמבר צפויה שביתה במשפחתונים המפוקחים, כאשר כבר ביום רביעי הקרוב תתקיים הפגנת המטפלות מול בית ראש הממשלה בדרישה להעלאת השכר, אך לא על חשבון ההורים.
4,000 המטפלות המחנכות מוחות על כך שהעלאת התעריף שהובטח, ייתן לכל מטפלת בממוצע תוספת של 60 שקלים בממוצע בחודש, ורבות מהן אף יפסידו 150 שקלים כל חודש. יש לציין כי המטפלות הן לא עצמאיות ולא שכירות, כאשר הן מוגדרות על ידי המדינה כעצמאיות על אף שאין מימד אחד של עצמאות בעבודתן.
כפי שהסבירו באיגוד כוח לעובדים, תנאי עבודתן מוכתבים באופן נוקשה על ידי המדינה: שעות העבודה (כ-11 שעות ביום), ימי החופשה, עשרות נהלי העבודה, השכר (נמוך משכר מינימום לשעה, ונאסר עליהן להעלותו אף בשקל אחד) ועוד. מנגד, הן לא מקבלות זכויות כשכירות- ללא תלוש שכר או תנאים סוציאליים בסיסיים. בשל תנאי העסקתן עתר איגוד מטפלות המשפחתונים בכוח לעובדים לבג"צ. בתגובה המדינה התחייבה לכנס את ועדת המחירים (ועדה מקצועית בין משרדית לאוצר ולכלכלה) אשר המליצה על העלאת התעריף למשפחתונים עוד בשנת הלימודים הקרובה בכ-550 שקלים לחודש, אולם שר האוצר ושרת הכלכלה החליטו להפחית את העלייה בכ-20% ולחלקה לשתי פעימות- שליש בשנה הקרובה ושני שליש בשנה הבאה.