אחת המחמאות הטובות שאפשר לתת לחברים וחברות חכמים היא לומר להם שהם "אוצר בלום". האקדמיה ללשון העברית מפתיעה היום (ג') וטוענת כי המחמאה היא למעשה ביטוי שגוי שלקוח מתוך הגמרא ומסבירה גם מה הכוונה במחמאה זו.
-
עוד באותו נושאהאקדמיה ללשון העברית מסבירה מה ההבדל בין תינוק לקרטון חלב
16/05/22 12:56
"אוֹצָר בָּלוּם" הוא מטבע לשון המשמש בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש', לעיתים מתוך כוונה לציין שזהו (בהשאלה) אוצר שטרם נראה כמותו, על פי התואר בָּלוּם במובן חתום וסגור.
תופתעו לגלות כי במקור האוצר היה דווקא בלוס - ביטוי שמופיע בשני מקומות בתלמוד הבבלי ובאחד מהם משבחים את רבי עקיבא שהוא 'אוצר בלוס'.
אז מה זה "בלוס"? ממקורות אחרים נראה שעניינו 'מעורב', ובהקשר של רבי עקיבא – שהוא קנה את ידיעותיו ממקורות שונים, ולכן אוצר הידע שלו מעורב ומגוון.
ואיך הגענו מבלום לבלוס? פשוט שגיאת העתקה בין סמ"ך למ"ם סופית. למעשה השגיאה הזאת די מוכרת בשפה העברית והיא נוצרה במהלך דורות של מסירה מחמת הדמיון הגרפי בין שתי האותיות. שגיאה דומה מוכרת לנו מן המילה לִסְטִים, במשמעות 'שודד', 'גזלן', שבמקורה הייתה לסטיס ביוונית.