הרב יובל שרלו: חסימת טראמפ ברשתות החברתיות - מוצדקת

שני אירועים בתחום חופש הדיבור אירעו בימים האחרונים: הראשון - חסימת טראמפ מהרשתות החברתיות, והשני -פסיקת בית המשפט המחוזי על איסור הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" | הרב שרלו טוען כי שני המקרים מוצדקים ומבהיר: "טוב יהיה אם נאמץ דיבור שכלל לא יהיה צורך בחסימתו"

חדשות כיפה חדשות כיפה 12/01/21 13:00 כח בטבת התשפא

הרב יובל שרלו: חסימת טראמפ ברשתות החברתיות - מוצדקת
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, צילום: שאטרסטוק

בימים האחרונים אירעו שני אירועים דומים שעוסקים בחופש הביטוי וצמצומו. הראשון היה חסימתו של הנשיא טראמפ מכל הרשתות החברתיות בארצות הברית לאחר התבטאויותיו, והמקרה השני היה אתמול, כאשר בית המשפט המחוזי בלוד אסר על הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי בשל הכפשת לוחמי צה"ל המוצגים בסרט.

הרב יובל שרלו התייחס לשני האירועים והשווה ביניהם: "שניהם די דומים האחד לשני, על אף ההבדלים: כאן מנוצל הכוח של ענקי מונופול כדי לחסום, ממניעים שונים, שחלקם כלל אינם נובעים מסיבות של אחריות ודמוקרטיה; כאן מנוצל הכוח של המדינה כדי לאסור את הכפשתה ביצירה הטוענת להיות דוקומנטרית.

"הדמיון הבסיסי הוא בעצם העובדה שחופש הדיבור מוגבל, מסיבות שנראות מוצדקות מאוד מאוד, בשני המקרים, אך הסכנות בשני המקרים גדולות. וזו הזדמנות מצוינת לכל אחד לבדוק את עצמו ביחס לסוגיה זו: התומך בחסימת טראמפ יבחן את עמדתו לאור ג'נין ג'נין, והמתנגד לה יבחן את עמדתו באותו מקום".

בפוסט שכתב הרב שרלו בפייסבוק הוא ממשיך לדון במקרים ומציין את עקרונות היסוד לפיהם יש לפעול בדיון הנ"ל, ומבהיר כי "אין עיקרון אתי כלשהו שהוא ללא גבול. גם חופש הביטוי חייב להיות מוגבל. חופש הדיבור אינו מתיר התססה לאלימות, גזענות בזויה, פרסום שקרים מכפישים מובהקים על אחרים וכדומה. זה נכון מבחינה אתית, ומערכת החקיקה מבטאת את זה, בכך שאין היא מספקת הגנה על אלה שנוהגים כך. חשוב להדגיש כי אלו חייבים להיות דברים קיצוניים מאוד מאוד, לאמור: על החברה לאפשר הליכה כמעט עד הקצה בתחום חופש הדיבור, אולם יש לזה קצה".

"האחריות מוטלת בעידן שלנו גם על הפלטפורמות", אומר הרב שרלו ומוסיף כי, "הן אינן כלי בלבד. הן מפעילו מניפולציות רבות, אלגוריתמים מחוכמים, והן חלק מהסכנה הגדולה, ועל כן גם עליהן חייבות להיות מוטלות חובות. הדבר הטוב ביותר הוא לפרק את עוצמתן, דווקא כדי להניח להן להיות אכן פלטפורמות ולא גורם שלטוני בפני עצמו. אולם כל עוד הדבר לא נעשה – הן חייבות לפעול לאור אותם כללים: הענקת חופש דיבור קיצוני ואי-התערבות בתכנים, אך כל זה עד לגבול, ובמקום שנחצה הגבול – שם מוטל עליהן לבלום".

הרב שרלו טוען כי "הענקת אפשרות לחסימה בכלל, ולחברות מסחריות בפרט, עלולה להביא לאסון של ממש. ואף על פי כן, במצבי קיצון כשיש סכנה ממשית, לא "זיהוי תהליכים", ולא "קרוב לוודאי", אלא סכנה ממומשת – צריך לאפשר אותה. האם ארצות הברית הגיעה לנקודה הזו ? לדעתי - כן. על אף כל ההסתייגויות. האם "ג'נין ג'נין" הגיעה למקום הזה? לדעתי - כן. האם אנו פותחים עידן של חסימות? לא". 

"ומה אנחנו צריכים ללמוד מכך?", שואל הרב שרלו לסיכום, "אנו עצמנו צריכים להיזהר שלא להגיע למקום הזה, אלא לשמור על שני הצדדים - גם על חופש הדיבור הקיצוני וגם על גבולותיו, כדי להתברך מכל מה שקיים בו. ובד בבד, מעבר לכוחנות החסימה, טוב יהיה אם כולנו נאמץ דיבור שכלל לא יהיה צורך בחסימתו, ונוכל לשוב להתייחס לתכנים המורכבים של חיינו ולא לביטויים הקיצוניים והאכזריים שלהם".