לקראת החגים והמועדים הבאים עלינו לטובה, ישנו שימוש מוגבר בקול - בישיבה, בבית הכנסת ובחוג המשפחה: שליחי ציבור, בעלי תפילה וחזנים הנושאים בעול; מורים, מוסרי שיעורים, זמרים, וגם בני זוג שלעיתים לאחד או אחת מהם יש נטיה לדבר הרבה ובקול רם - נדרשים לשימוש ממושך בקול, ללא הפסקה ולעיתים בעוצמות גבוהות.
https://youtu.be/hDjzDfugMOM
כרופא אני נתקל פעמים רבות בצרידות קשה המופיעה כבר בגיל צעיר - אצל תלמידי ישיבה שאוהבים להתפלל בקול רם, ולהשקיע שעות בלימוד בהתלהבות בחברותא.
הצרידות היא ביטוי לחבלה במיתרי הקול, ובמידה והיא מתמשכת עלולה חלילה להיגרם בעתיד פגיעה בלתי הפיכה במיתרי הקול אשר תגרום לצרידות קבועה בגיל המבוגר יותר.
מאמץ קולי משמעותי עלול לגרום לפגיעה פתאומית ביכולת הקולית. הקול נהיה חלש, שברירי ולא יציב. הדיבור מלווה בכאבים ובעיקר - בתחושת התעייפות.
האוכלוסייה הדתית והחרדית חשופה לכך באופן מיוחד, ולא רק בתקופת החגים, בגלל מאפיינים תרבותיים מיוחדים הכוללים לימודים, הוראה, תפילה, חזנות ושירה.
האדם החרדי משתמש בקולו שבעה ימים בשבוע! במהלך השבוע לצורך ענייני עבודה, משפחה ולימודים. בסוף השבוע הקול לא מקבל מנוחה - נהפוך הוא - במקום לאפשר למיתרי הקול לנוח ולאגור כוחות לקראת השבוע הבא - במהלך סוף השבוע נעשה בו שימוש רב עוד יותר בתפילה בבית הכנסת, לפני העמוד, לפני התיבה ובמפגשים המשפחתיים - וכך קורה שהקול - אינו נח כלל!
כיצד נוצר הקול ? מדוע הוא פגיע ? איזה נזקים עלולים לקרות ומדוע ?
מיתרי הקול הם זוג שרירים מצופים שכבה חלקה, הנמצאים מעל קנה הנשימה.
לצורך הפקת הקול מיתרי הקול מוצמדים, והרטט שנגרם ביניהם יוצר את הקול.
שימוש יתר בקול גורם לשחיקה, חבלה ופציעה במיתרים, כמו בכל שריר אחר ביד או ברגל.
כך נוצרות יבלות, פוליפים, דימומים ועוד.
איך מטפלים:
⦁ מניעה - הפחתת השימוש בקול, צמצום הדיבור ובמקרים קשים - תענית שתיקה.
אנשים חכמים וצדיקים אמרו לי - שכדי לאפשר למיתרי הקול להחלים, מותר להתפלל ללא קול וללא לחישה. רק בהנעת שפתיים ובכוח המחשבה.
הקב״ה שומע גם תפילות שנאמרות בלב.
⦁ לצמצם שימוש בטלפונים. במיוחד להימנע משימוש בדיבורית בזמן נהיגה.
אם אפשר - להעדיף לכתוב הודעות טקסט ומיילים במקום לדבר.
⦁ בדיקת רופא מומחה למיתרי קול במידה והמצב לא משתפר
⦁ טיפול קלינאי תקשורת ללימוד טכניקה קולית נכונה.
⦁ במידה ואין ברירה - ניתוח לתיקון הנזק במיתרים כדי לאפשר חזרה לשגרה.
לסיכום:
יש להיות קשובים לקול ולדעת מתי להפחית שימוש כדי לא לגרום לנזקים בלתי הפיכים
לזכור שהמיתרים הם איבר ככל האיברים בגוף , וגם הם עלולים חלילה לקרוס ממאמץ יתר
לא להסס ולפנות לרופא לבדיקה, אבחנה, הרגעה והמלצות לטיפול הנכון.