הרבנות הראשית חלשה? הדור הוא החלש

על רקע ציון 80 שנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתייחס הרב אריה שטרן לחזונו של האדמו"ר של הציונות הדתית, ולמה שנשאר ממנה. "אי אפשר להיות ציוני דתי בלי לחיות את משנתו של הרב זצ"ל"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 13/08/15 17:43 כח באב התשעה

הרבנות הראשית חלשה? הדור הוא החלש
לשכת הרב שטרן, צילום: לשכת הרב שטרן

אם ניתן להגדיר את הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארבע מילים הן יהיו 'האדמו"ר של הציונות הדתית', אך אם נבקש מהדתי הממוצע לספר לנו ביותר מעשרים מילים מי הוא היה או במה בדיוק השפעתו מתבטאת, נקבל בתגובה גמגומים ותשובות חסרות. למרות זאת, אין ספק שהשפעתו של הרב קוק על הציונות הדתית משמעותית ביותר.

ביום שלישי הקרוב, ג' אלול, יחולו 80 שנה לפטירתו של אחד מחשובי רבני הציונות הדתית אם לא החשוב שבהם. יישובים נקראו על שמו, אלפים לומדים את תורתו, וגם אם אתם לא יודעים את זה, קרוב לוודאי שחונכתם על הגותו, והשפעתו על חייכם ברמה האמונית מכרעת.

"אי אפשר להיות ציוני דתי בלי לחיות את משנתו של הרב זצ"ל", אומר בראיון ל'כיפה' הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ומבכירי תלמידיו של בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, על רקע ציון 80 שנה לפטירתו של הרב קוק. "הרב קוק הוא זה שחיבר בין המציאות המיוחדת של עם ישראל בארץ ישראל ותרגומה לתורה, לאמונה ולקיום תורה ומצוות. הכל עובר דרך משנתו. בלי משנתו לא היינו מוצאים את ידנו ורגלינו בבית המדרש".

"היינו בגלות שנים רבות, חיכינו ואנו עדיין מחכים לביאת המשיח, ועד היום יש מתנגדים לציונות שאומרים שמדובר בדחיית הקץ. היחיד שאמר את הדברים בזמנו באמונה ובגבורה, ושצריך לראות את המציאות המחייבת אותנו לחיות בארץ ישראל, במדינה יהודית, ולראות בה ערך גדול המשתלב עם התורה, היה הרב קוק", הוא אומר.

שמונים שנה לאחר פטירתו, אתה חושב שהציונות הדתית עדיין רואה את הרב קוק כאדמו"ר של המגזר?

"הרב קוק ביקש שלא יהיו לו חסידים, אלא שהוא יהיה של כלל ישראל. הוא לא רצה להיחשב כאדמו"ר אלא כ'רב'. רב גדול יותר מאדמו"ר מכיוון שהוא מחבר בין מגזרים ובין חלקים שונים. המיינסטרים, השביל המרכזי, מבינים ש'הרב' של הציונות הדתית הוא הרב של מדינת ישראל, הוא זה שנתן לנו את הכוח התורני והטביע את החותם שלו על הלימוד התורני כיום".

שמונים שנה אחר פטירתו, נראה, לפחות על פניו, שאין תורה אחת של הרב קוק. נוער הגבעות רואים את תורתו בצורה אחת, ובחורי ישיבת מרכז הרב רואים אותה בצורה אחרת בתכלית. אולי אין דבר כזה בכלל תורת הרב קוק מבחינת הציונות הדתית?

"אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי", מצטט הרב. "יש גדולי אמוראים שיש שתי דעות בשמם. בסופו של דבר כשאדם גדול מדבר יש הרבה פירושים לדברים. השאלה היא לאן מושכים את הדברים. השאלה היא לאן מושכים את הדברים. גם נוער הגבעות הוא מושג רחב. יש נוער טוב שאוהב לבטא את ההיאחזות בארץ בעזרת דבריו של הרב קוק, ולעומת זאת יש כאלו שבועטים ואינם מקבלים, רואים במהפכות את הדרך שלהם. קשה לומר שהם מחוברים לרב קוק".

ומה לגבי הפיצול בין ישיבת מרכז הרב לישיבת הר המור בשנות ה-90? אי אפשר להתעלם מהעובדה שהציונות הדתית אינה כבר בדיוק מגזר אחד, ויש בהחלט יותר מדרך אחת לפרש את דברי הרב קוק. לא מדובר על פניו בתורה אחת.

"ישיבת מרכז הרב הייתה לפני הפיצול גדולה מדי. יש גבול ליעילות של ישיבה בסדר גודל כזה, וממילא צריך היה לעשות שתי ישיבות. הפיצול היה תירוץ, ולמרות שבהחלט יש בין ישיבת הר המור הבדלי גישות ודעות, כבר אי אפשר לזהות באמת מה ההבדל בכל הקשור לתורת הרב קוק".

"העובדה שיש הבדל בגוונים לגיטימית והגיונית, אבל רב המשותף על המפריד. למרות שאנשים מנסים למצוא לעיתים את המפריד בין הצדדים, זה לא אמיתי ואני לא באמת יודע להצביע על ההבדלים בין הישיבות. יש סגנון אישי של אנשים אבל ההבדלים אינם מהותיים".

דבריו של הרב קוק השפיעו רבות על הציונות הדתית, אך שמונים שנה לאחר פטירתו חייבים לשאול האם עדיין יש בתורת הרב בשורה רוחנית חדשה גם כיום, או שהעיסוק בחידושים בתורתו הסתיימו?

"80 שנה זה ישן? מדינת ישראל שקיימת 67 שנים היא חדשה. עוד לא סיימתי להתרגש ממה שיש כאן היום, וכבר הופכים את זה לישן. יש היום צעירים שלצערי נולדו למציאות כזו והיא מובנת מאיליה, אבל צריך להמשיך להתפלל לקיום מה שהתרחש בעשרות השנים האחרונות. הכל חדש, המושג של כלל ישראל, שגדלנו איתו במרכז הרב, הוא מושג חדש שרק בשנים האחרונות הוטמע בצורה חזקה מספיק. יש הרבה מה לעשות".

(צילום: ויקיפדיה ללא זכויות)

הרבנות הראשית: דרוש תיקון בעם

בתי הדין העצמאיים לגיור שהוקמו רק השבוע בציונות הדתית, מקבעים את חולשתה של הרבנות הראשית, אחד המוסדות המשמעותיים ביותר שהקים הרב קוק. בתפקידו כרב הראשי הראשון ב-1921 הוא פעל רבות על מנת לחזק את המוסד ולהפוך אותו לסמל הדתי המרכזי של היהדות בארץ ישראל, מכיוון שראה בו את השלב הראשון לייסוד הסנהדרין וכן האמין שהיא צריכה להוות את ההנהגה הרוחנית הכלל עולמית ולא מנגנון ביורוקרטי בלבד.

הרב שטרן לא מתכחש לבעייתיות שיש היום ברבנות הראשית, אך מבהיר כי החזון נשאר ורק יש לממש אותו. "מי שאומר שהרבנות חלשה לא טועה, אבל החזון הוא קיום של מוסד כזה ולא דרך הפעילות שלו בהכרח. זה החידוש הגדול. כשמדובר על עם ישראל בארץ ישראל לא ייתכן שלא יהיה מוסד מרכזי ממנו תצא תורה. אם הרבנות חלשה כנראה שהדור חלש. החולשה לא קשורה דווקא לרבנות הראשית אלא מדובר בביטוי לדור חדש. אנחנו מאמינים שיש לנו את היכולת להתחדש ולהתחזק, ובכך לחזק את הרבנות הראשית".

אנחנו רואים היום סכסוך משמעותי בין הציונות הדתית לחרדים, בין חילונים לדתיים. אתה רואה דרך לחבר את העם דרך כתביו והגותו של הרב קוק? אולי הפתרון הוא להעביר את דברי הרב קוק גם לחרדים ולחילונים?

"כל עוד החרדים לא מרגישים הזדהות עם כל מה שהתרחש מאז קום המדינה הם לא יוכלו להזדהות עם משנת הרב, ואת החילונים צריך להכניס תחת כנפי השכינה ורק אז לחבר אותם לתורת הרב קוק. אין דרך 'להגיד' את הרב אלא צריך לחיות אותו, לשלב אותו באמונה הדתית שלך".

אם נסתכל 80 שנה אחורה, הרב קוק היה ציוני דתי, אבל היום בכלל לא בטוח שהוא היה מוגדר כזה. לדעתך אם הוא היה חי היום הוא היה דתי לאומי? אולי חרדי לאומי או חרדי בכלל?

"אני לא יודע מה היה קורה היום אם הוא היה חי, וזו שאלה שלא נכון לשאול. אנחנו חיים היום, אנחנו תלמידיו ואנחנו דתיים לאומיים. מה הוא היה עושה? אי אפשר לדעת ולא צריך לדעת. אנחנו אלו שמגדירים אותו כיום, וכתלמידיו אנחנו מובילים את משנתו הציונית דתית הלאה".

(צילום: יחצ) תפילות סביב קברו של הראי"ה קוק בשנה שעברה

לסיכום, אי אפשר לומר שהמצב היום אופטימלי. הציונות הדתית מפולגת, הסכסוך עם החרדים נמצא במלוא עוזו. אם אפשר לנסות להתנבא מעט, אתה חושב שבעוד עשר, עשרים, או שמונים שנה, החזון שלו עוד יהיה קיים ורלוונטי?

"אני לא עוסק בנבואה. אנחנו צריכים לדאוג לשנה הבאה. עוד 80 שנה? מי יודע מה יהיה. צריך לדאוג שתהליך צמיחת גאולתנו ימשיך ויתרחב. אני בהחלט מצפה שהתהליך יגדל ויתרחב, שיביא את עם ישראל לארץ ישראל בכל המובנים ושתתקיים מדינה יהודית עם אווירה של קדושה. זה יביא לידי ביטוי את גאולת ישראל במובן הרחב ביותר של המילה.

"מי שמכיר את המציאות יודע שצריך לשפר, ובוודאי שגם הרב קוק היה קורא לשפר את המצב. עם כל אהבתו לתחיה בארץ ישראל הוא היה גם המוכיח בשער ואף פעם לא חשב שהכל טוב ומושלם. למדנו מבנו, הרב צבי יהודה, סבלנות ואורח רוח. לא לחשוב שהדברים מתקיימים אוטומטית, ולדעת שלוקח לדברים זמן. יש מצבים של סתר המדרגה, ואחרי עליה יש ירידה. מה שכן, המצב לא יכול להיות סטטי וזה תלוי גם בנו. צריך לתקן, לא רק כאנשים פרטיים, אלא כציבור. להביא להתרוממות רוח. חשוב להבין שכל מה שעובר עלינו מגיע מכוחה של תורה, של חזון הגאולה. אנחו נדרשים לעשות את הדברים ולהתחבר לחזון הנביאים והרב קוק הוא המוביל הגדול ביותר של המהלכים הללו".