מה למרכז קטיף ולאחריות לאומית? אולי גם אתם הרמתם גבה כששמעתם את זמריר הרדיו שמפרסם את כנס קטיף לאחריות לאומית. זה לא הנושא הטריוויאלי שהיינו מצפים שנשמע עליו ביום לציון 11 שנה להתנתקות מגוש קטיף
אז איך הגענו לכך?
הגדרנו לעצמנו שאנו עם הפנים לעתיד. איננו רק שקועים בעבר. כך אנו תופסים את המושג מרכז מורשת. מרכז המביא את המורשת של העבר ומעביר אותה לשיח עכשווי ורלוונטי .
שאלנו את עצמנו - מה התרומה של סיפור ההתנתקות לעתיד המשותף שלנו כאן? התשובה שנתנו הייתה - האחריות הלאומית.
אחריות לאומית בשבילנו היא היכולת לשלב בין הרצון להיאבק על האמונה שלי בתוך מאבקי הכוחות הקיימים היום במדינה, אבל לא לשכוח לסמן את גבולות המאבק מתוך המחויבות המשותפת של כולנו לבית הלאומי שלנו.
המאבק על גוש קטיף התאפיין בכך שלמרות שדובר באיום בעל השלכות כל כך גדולות על המתיישבים, הם בחרו לנהל אותו כאשר היחס שלהם לכלל החברה הישראלית נמצא תמיד ככותרת על. הכאב והכעס הגדול, האכזבה מהתנהלות מוסדות המדינה, והחששות לאובדן מפעל החיים האישי והקהילתי לא עיוורו אותנו מלראות את התמונה הכוללת
אני זוכר את איך בדיונים הארוכים והמתישים של מטה המאבק בגיבוש דרכי הפעולה עלתה שוב ושוב נקודת הבוחן - מה זה יעשה לעתיד המדינה ?
לא קל לנהל מאבק כשאתה חושב גם על האחר וגם על המעגל הלאומי השלם. הרבה יותר חד להתמקד רק בנקודת הזווית שלך ומצדך "שיישרף המועדון". להגבלה הזו ששמנו על עצמנו היה מחיר. המאבק על גוש קטיף נתפס כ"חלבי" מידי ולפעמים מתגנב ספק ללב. מה היה קורה לו היינו יותר מיליטנטים? האם תוצאות המאבק היו שונות?
אבל הספק הזה עובר חיש קל ומסתלק מן הלב. כולנו, כל חברי מטה המאבק של גוש קטיף שלמים לחלוטין עם הדרך בה בחרנו. המדינה הצעירה שלנו איננה יכולה להרשות לעצמה שכל קבוצה תחשוב רק על הערכים שחשובים בעיניה. אנו חייבים לשים נגד עיננו את האחריות הלאומית על שלום העם גם וכאשר אנו נאבקים על היקר לקבוצה שלנו.
מתוך אחריות על הבית של כולנו הפסדנו את הבית האישי והקבוצתי שלנו. זוהי הסיבה שבחרנו לשים את המושג "אחריות לאומית" על סדר היום הציבורי .
השנה בחרנו לעסוק בסוגיות הברורות של ביטחון ותקשורת, אבל גם להעמיק למקומות כמו תרבות ועיצוב זיכרון. כך נוצר ונבנה כנס בעל פסיפס עשיר מכלל קולות החברה הישראלית.
בכנס ננסה לגעת בסוגיות אלו בשונה מהדרך הרגילה. לא נסתפק בכך שכל צד ישמיע את האני מאמין שלו, אלא אנו נאתגר אותו מול הערך של אחריות לאומית. אנו ננסה להבין כיצד הוא מקדם את האג'נדה שלו תוך שהוא רואה גם את הקבוצות האחרות ואת האחריות הלאומית הכוללת. ומהם הגבולות האדומים במאבקו על הצד שלו מול השמירה על המרקם הלאומי .
לא מדובר על קריאה להתפייסות. להיפך יש כאן מודעות לכך שאנו בתוך מחלוקות כבדות וקשות. החברה הישראלית שסועה בתוך זירות רבות של זהויות מתנגדות. אבל אין לנו פריבילגיה לשרוף את המועדון
הכותב הוא מנהל התוכן של מרכז מורשת גוש קטיף ובזמנו היה חבר במטה המאבק של גוש קטיף