בדרך לחתונה עוצרים בישל"ץ

יוסף ושושנה הלכו כמתוך חלום כשיצאו מתחת לחופה ואל חדר הייחוד. אומנם כל חתן וכל כלה נתקפים התרגשות כשהם עומדים מתחת לקטיפה הלבנה ונשבעים אמונים זה לזה אך במקרים נדירים ביותר 80 אחוזים מהאורחים בכלל לא מכירים את הזוג ולא ראו אותם או שמעו את שמם

אמש (א') נערכה חתונה מיוחדת במינה באולם מצפה יריחו כשיוסף, עולה חדש ובעל תשובה מארגנטינה, ושושנה, עולה חדשה מאוקראינה וגיורת, חצו את הרחבה הגדולה ונישאו כדת משה וישראל. מעבר לחיבור המדהים בין העמים החתונה הייתה מיוחדת בעיקר כי את הכסף מממנו תלמידי הישיבה לצעירים (ישל"ץ) של מרכז הרב, שעשו זאת בנוסף להכתרת רב פורים.

(צילום: דניאל בר)

"חשבנו להתחתן אחרי שבועות, אחרי ספירת העומר ופתאום סיפרו לי שהישיבה לצעירים עושים למישהו חתונה במקום חתונה ומחפשים גיורים", מספרת שושנה (22) ל'כיפה' בדיוק 24 לפני האירוע המרגש. "בדיוק לפני יומיים התארסנו והם באו אלינו מהשמיים. שאלו אותי אם אני מוכנה להתחתן עוד חודש וחצי. הייתי בהלם. בסוף הזמינו אותי לחתונה שלי. אורחת בחתונה שלי".

"החלטתנו שלא שווה לבזבז את הכסף של ההכתרה על מסיבה חסרת תועלת ורצינו שמישהו באמת ירוויח מהסיפור", מספרים תלמידים בישיבה לצעירים. "פנינו לרב דינקביץ' כי ידענו שהוא מכיר זוגות שמתגיירים, שאין להם משפחה בארץ ושבאמת צריכים את החתונה הזו, בטח יותר מאשר הכתרה של רב פורים. לשמחתנו נפגשנו עם יוסף ושושנה והחתונה יצאה לדרך".

יחד עם מכון אורה, מכון הנשים של מכון מאיר, והישיבה לצעירים, ארגנו התלמידים את החתונה הזריזה וכאמור אתמול (א') התחתנו השניים לצלילי מוזיקה של להקת מוסא ברלין ולעיניי 250 בחורי ישיבה שחגגו עם הזוג את החתונה. למעשה, מתוך כ-300 אורחי החתונה, הרוב המוחלט היה של תלמידי הישיבה לצעירים שבאו לשמוח ולשמח.

סיפורם הייחודי של בני הזוג רק התחיל אמש (א') בחתונה, כנשואים, אך הסיפור כיצד נפגשו הזוג ייחודי לא פחות.

יוסף יצחק, חי בארגנטינה עד 2012. כשהתחיל לשמור מצוות, ב-2010 נקלע יוסף לויכוח עם בעלי חברת הטלפונים בה עבד כשהדיון נסב סביב השאלה האם מותר לו לחבוש כיפה או לא. יוסף הנזעם סירב להוריד את הכיפה ופוטר בעקבות הדברים. לאחר משפט מתוקשר זכה יוסף בפיצויים על פיטורין הנובעים מאפליה על רקע דתי ולאחר מכן עלה לארץ שם החל ללמוד עברית באולפן עציון בירושלים.

"התחלתי לחבוש כיפה כי חזרתי בתשובה וביקשתי רשות לחבוש אותי כי לא תמיד זה מקובל", מספר יוסף. "הבוס אמר לי לא אבל אחרי מספר פעמים החלטתי שלא אכפת לי והגעתי לעבודה עם הכיפה. הם ביקשו ממני באופן לא יפה שאוריד ולאחר תקופה הם פיטרו אותי. ניהלתי את המשפט ולאחר שניצחתי הלכתי ללמוד בישיבה".

במקביל, החלה גם שושנה להתקרב ליהדות אך מבחינה המצב היה הרבה יותר מסובך. "תמיד ידעתי שאני לא יהודייה כי רק אבא שלי היה יהודי", היא מספרת על ילדותה באוקראינה. "רציתי תמיד להתגייר אבל אף פעם לא הגעתי לזה. עם הזמן התחלתי להתקרב ליהדות, הגעתי לבית חב"ד וראיתי איך דתיים חיים ובסופו של דבר עליתי לישראל".

שושנה ויוסף הכירו באולפן עציון ללימוד עברית, והקליק היה מידי. הבעיה הייתה חוסר יהדותה של שושנה ועל כן לא היה לסיפור כל סיכוי והשניים נפרדו כידידים. עם הזמן החלה שושנה ללמוד במכון אורה, אצל הרב יוסי דינקביץ' ולאחר מכן התגיירה במסגרת המכון.

על חווית הגיור מספרת שושנה "הודיעו לי יום לפני שהייתי אמורה לעמוד בפני בית דין. לא היה לי זמן להתכונן אבל היו שם רבנים נחמדים. שאלו אותי שאלות על כשרות ושבת, אם אני בטוחה שאני רוצה להיות בעם ישראל. נהנתי מתהליך הגיור. יש אנשים שקשה להם אבל היה לי מאוד נחמד. מדובר בעניין של רצון. אני מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון. כל החיים חיפשתי משהו ולא ידעתי מה חיפשתי".

רגע אחרי תהליך הגיור הציע הרב שטרן, אחד מהרבנים שליוו את שושנה האם היא רוצה להכיר בחור נחמד, חוזר בתשובה, לצורך שידוך. עד אותו רגע היא לא חיפשה שידוך כלל מכיוון שהייתה עסוקה בלימודים לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בר אילן, אך כנראה שמשהו גרם לה לרצות להיפגש עם אותו בחור אלמוני, שהתברר כידידה משכבר הימים יוסף.

"יוסף עלה חצי שנה לפני לישראל והכרתי אותו באולפן אבל כשהוא סיים הוא הלך ללמוד בישיבה ולא היינו בקשר יותר משנה. כשפגשתי אותו באולפן הוא סיפר על כך שחזר בתשובה ועל הסיפור של פיטוריו בארגנטינה. התרשמי מאוד מהסיפור וכשהגעתי לחדר סיפרתי לחברותי שהייתי רוצה להתחתן איתו, למרות שלא היה לזה סיכוי כי לא הייתי יהודייה. כשהרב שאל אותי לגבי הבחור נזכרתי שזה הוא, יצאנו חודשיים וחצי ולאחר מכן הוא שאל האם אני מוכנה להפוך אותו לגבר המאושר ביותר. היה זה בגג של הרב ששידך בינינו בעיר העתיקה".

(צילום: דניאל בר)

אמש (א') כאמור התחתנו יוסף ושושנה במצפה יריחו לעיני 300 המוזמנים השמחים. בין האורחים ניתן היה לראות את הרב דינקביץ' שערך את השידוך בין בני הזוג לישיבה לצעירים, את הרב שטרן שערך את השידוך המקורי בין שושנה ויוסף ואת נציגי אגף הגיור הממשלתי שניצחו גם הם על הסיפור מלמעלה.

מולי יסלזון, ראש אגף הגיור, ציין אמש כי הוא "מבקש לברך על היוזמה הברוכה של תלמידי הישיבה לצעירים בירושלים בה זכו לקיים בהידור את מצוות ואהבתם את הגר. בשיתוף עם מכון מאיר רגשתם, חבקתם, ושמחתם חתן וכלה. בניתם שתי חורבות בירושלים הראשונה של בית פרטי חדש והשני של קבוץ נדחי ישראל והשבה לי דעת של מי שעמדו על הר סיני. פעילותם המבורכת של אלפי משפחות המחבקות את הגרים מצטרפת למעשה החסד שעשיתם ומי יתן ואולפנות וישיבות נוספות יצטרפו ליוזמה״.

במשרד לשירותי דת ביקשו לציין כי "אגף הגיור הממשלתי מגייר מדי שנה אלפים מזרע ישראל. הגיור הוא תהליך בו הגר מתוודע לעולם היהדות ומלבד לימוד ״קלאסי״ בכיתות השונות ברחבי הארץ הוא זוכה להתארח בשבתות אצל משפחות ומתוודע לאורח החיים היהודי. מולי יסלזון מנהל אגף הגיור אשר עבר בינואר 2014 ממשרד ראש הממשלה למשרד לשירותי דת".