עכשיו כבר כולם יודעים - נפתלי בנט לקח, ובגדול. ההתגייסות ההמונית לטובת המועמד המטכ"ליסט הייתה גבוהה מהמצופה, ופעילי השטח הרבים של בנט גייסו עבורו אחוזי תמיכה נרחבים שהקנו לו את עמדת היו"ר על פני המועמד הותיק והמוערך זבולון אורלב. עלוני השבת לסוגיהם היו אחד מבסיסי הפעילות המרכזיים של המועמדים, אם כי נראה שרק חלקם היו מעודכנים בנוגע לניצחון הסוחף של כבוד היו"ר הנכנס. וכל כך למה? כי זהות הזוכה במפקד הבית היהודי נחשפה רק לקראת חצות ביום שלישי בערב, בשעה בה רוב העלונים כבר חותמים את גיליון השבת הקרובה ומתחילים לתכנן את הגיליון של השבת שאחרי.
ועדיין, יש כאלו שהצליחו לעמוד בקצב. "מצב הרוח", עיתון הסופ"ש הכי קרוב לעלון שבת שאני מכיר, היה המעודכן ביותר בגזרה. תמונה של הזוכה הטרי התפרסמה בעמוד השער של העלון, וכתבה תמציתית עם קיצור תולדות חייו של בנט הופיעה בעמוד 8 שם. ב"עולם קטן" הסתפקו במועט - לצד תמונתו של בנט הופיע טקסט ברכה אחיד, שהיה יכול להיכתב בשעת הצורך גם על אורלב, לו היה זוכה.
אנשי "גילוי דעת" צירפו גילוי דעת בתחילת מאמר המערכת בו הודו כי אינם מודעים עדיין לתוצאות הבחירות - לא בארה"ב ולא בבית היהודי. ח"כ אורי אורבך, בפרסומיו, דואג ללכת על בטוח - "אעמוד לצידו של יושב הראש וביחד נשרת את הציבור בחריצות ובאמינות", הוא אומר, בלי לספר לנו מי היו"ר המדובר. אבי וורצמן, סגן ראש עיריית באר שבע שמתמודד גם הוא בפריימריז, המשיך השבת להציג את נפתלי בנט שתומך בו כ'מועמד ליו"ר הבית היהודי'.
בואו רק נגיד שהשבת, לראשונה זה כמה חודשים, לא נצפתה אף תמונה של הרשקוביץ או אורלב בעלוני השבת. משהו חדש התחיל.
מי משחק מלוכלך?
יודע זאת כל פוליטיקאי מתחיל - יש תעמולת בחירות חיובית, ויש תעמולת בחירות מלוכלכת. בעלוני השבת משמשים שני הסוגים הללו בעירבוביה. מעבר לפרסומות סטנדרטיות שמציגות רשימת הישגים ורשימה של תומכים מפורסמים, ואפילו בניגוד לפרסומות שהתוכן שלהן מתמצה ב"יש המון נשים בבית היהודי. תצביעו לי כי אני אישה" (אהמ.. אהמ..) סתמי שכזה, יש גם פרסומות רעות.
כזו היא למשל הפרסומת של הרב רחמים נסימי. כבר העיד על הדברים כותב חכם אחד ב"עולם קטן": הקמפיין של הרב נסימי נפתח ב"קריאות לרב שירוץ לכנסת" כשהוא מוצג שם כמי ש"נקרא אל הדגל" והציבור מתחנן בפניו שרק יואיל בטובו לרוץ לכנסת, חתום בידי קהל תומכים וידידים-כביכול. בהמשך השתמש הרב נסימי בתוכנת ריטוש והלחים את עצמו במרכז תמונה יחד עם נפתלי בנט וזבולון אורלב - תמונה כזו מעולם לא צולמה באמת. השבת בחר הרב לנסות לרכב בדרך אל משכן הכנסת על גבם של פוליטיקאים אחרים, כשהכריז על אהוד אולמרט כעל מישהו שלא עשה כלום בחיים (להיות ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ישראל זה באמת לא נחשב ממש...) והצהיר כי יאיר לפיד "מפריח סיסמאות". סביר להניח שהרב נסימי הוא המועמד היחיד שגאה בזה שיש לו עבר של ישיבה בכלא הישראלי (בעוון חסימת כבישים בתקופת ההתנתקות), כשהפרט הזה מופיע לשבחו בפרסומיו.
לכלוך נוסף בדמות הפרסומות הסמויות - בזה חטא השבוע ניסן סלומינסקי. תחת כותרת-המשנה "הכר את המועמד" ולצד שמו של כתב פיקטיבי פרסם ניסן מודעה שנראית אחד-לאחד כמו כתבה רגילה ב"גילוי דעת". נקודת התורפה הייתה כשפרסם את אותה מודעה-כתבה בעלונים נוספים, ובכך נחשפה התרמית. פרסומת שכל-כולה שבח לניסן במעטה של ראיון עומק - שקרי ומעצבן.
אחרון חביב הוא עמיעד טאוב, שממשיך לנצל בציניות את הבמה שלו ב"מצב הרוח" בעבור קידום עצמי. טאוב נלחץ מהסקרים, שמנבאים כי יזכה לגרד מלמטה את השנתון של 4% בתמיכה למועמדים צעירים בבית היהודי. הלחץ הזה מוביל למקומות לא טובים, והשבת זה כבר היה מפורש - החצי הראשון של הטור היה כולו שיר הלל לצעירים בפוליטיקה, והוא נחתם בגילוי לב נדיר: "ואם יש מי שחושב שקטע זה נכתב דווקא השבוע, רק בגלל שאני מתמודד בפריימריס לכנסת בשבוע הבא, הוא צודק". אין מה להוסיף.
בתקווה לפוליטיקה נקייה וישרה יותר.
צל"ש השבוע - אברהם אבינו לא נדל"ניסט!
"סרוגים נדל"ן - מגזין לענייני דיור של הציבור הדתי לאומי" כפה את עצמו על הציבור כשהופץ בתוך גיליונות "שבת בשבתו" השבת. העלון עצמו לא היה מלבב במיוחד - מגורים לאנשים-שנראים-בדיוק-כמוני, הבחנות בין "ישוב תורני לאומי" ובין "ישוב קהילתי תורני", פרסום על "יוקרה דתית לאומית" בשכונה בפתח-תקווה ועוד.
הרב רוזן, אישיות חריפה בפני עצמה, ראש מכון 'צומת' ועורך עלון "שבת בשבתו" החליט לצאת באמירה: "מערכת 'שבת בשבתו' מוצאת לנכון לציין כי אין דעתנו נוחה ממקבץ המודעות בנושא נדל"ן המצורף לעלונים... אוי למי שרואה באבינו אברהם נדל"ניסט המתמקח על גובה ההשקעה".
יישר כח לרב רוזן על האומץ לצאת נגד חברת ההפצה של עצמו, ועל הנכונות להילחם בפרסום לטובת התוכן. יחסי הון-עיתון מעולם לא היו מעניינים יותר.
שטויות של מתחילים
מקבץ עמודים נוסף הצטרף לחבילת העלונים הגרדניוזית, והוא עונה לשם "שביעי - עיתון לציבור הדתי". מסתבר שמדבור בעיתון ותיק יחסית, בן למעלה משנה, שלא ברור איפה הופץ בעבר ורק עכשיו מוצא את דרכו לעלוני השבת.
כל ההתחלות קשות, וההתחלה של "שביעי" קשה עוד יותר. ואלו רק מקצת הטעויות שעשה העלון החדש, היחיד בגזרה שלא מתהדר בדפי כרמו מבהיקים - במדור 'פתיתים' פורסם כי ספר תורה חדש נכנס בשמחה להיכל ישיבת ההסדר החדשה בנצרת-עילית. בתמונה שצורפה לידיעה מופיע ראש הישיבה, הרב דני סיגליס, כשהוא רוקד עם ספר התורה. בידיעה נכתב שבמקום נכחו ראש העיר שמעון גפסו, ח"כ אורי אריאל והרב יהושע וייצמן - כששמו של ראש הישיבה הרב סיגליס נפקד.
במדור המוזיקה בעלון, 'צליל מכוון', פורסמה ביקורת על האלבום החדש של האחים ולדמן. בתמונות מופיעים שלושת האחים כשהם מתהלכים ברחובות עיר הקודש, אבל המבקר התעקש לספר לנו ש"מדובר כאן בארבעה גברים בעשור השלישי לחייהם בני משפחה אחת ירושלמית ווקאלית". הולדמנים הם בהחלט גברים, ירושלמים ו-וואקליים בצורה בלתי רגילה (אני זוכה להתפלל איתם מדי שבת במניין קבל השבת נוסח קרליבך), אבל מה לעשות - הם רק שלושה. אופס, טעות.
קומיקס ארכאי בהמשכים, בסגנון ציור מיושן ועם קווי עלילה שקושרים אדמו"רים חסידיים בנער פלא קטן ששר "שושנת יעקב" בלחן מקורי (אני לא צוחק!) אמור למשוך גם את הילדים לעלון, משל היה זה גיליון של "זרקור" או "אצבעוני" ז"ל. קשה להאמין שזה מצליח. בנוסף - זה העלון היחיד שמפרסם לוחות סודוקו כחלק אינטגרלי מהתוכן השבועי, למרות שמדובר במשחק שלא פשוט לשחק אותו מבלי להשתמש בעיפרון.
בקיצור, מערכת "שביעי" צריכה להתאים את עצמה למסגרת של עלוני שבת ולהפוך למדויקת ואמינה. אי אפשר לפרסם חידות היגיון, סקירה וביקורת על מגן מסך לאייפון והמלצות לקניית שמלות ושעוני יוקרה בעשרות אלפי שקלים לצד תעמולת בחירות - חברים, כאן זה לא "בשבע", ואפילו לא "מוצש". עלוני שבת זה עסק רציני.
לפניות והצעות (רציניות בלבד): Mealel@kipa.co.il