הקטל בכבישים

חודש יוני הותיר בעקבותיו 56 הרוגים בתאונות דרכים, מספר ההרוגים הגבוה ביותר מזה 5 שנים, דבר המעלה שוב נושא זה לכותרות. מה ניתן לעשות כדי למנוע קטל בדרכים?
צריך מהפכה מערכתית רבתי לגבי אכיפת חוקי התנועה. צריך להשקיע מיליונים ואף מיליארדים במאבק. צריך כח אדם מעולה, שוטרים שהיו בעבר חיילים קרביים, מלכודות מהירות, ניידות והליקופטרים וענישה מחמירה לעובר על חוקי התנועה של שלילת רישיון לשנתיים או לכל החיים. זה אמנם יעלה מיליארדים, אך יחסוך עשרות מיליארדים כתוצאה מטיפולים רפואיים, ביטוחי רכב, ימי עבודה, מלבד הנפשות שאין לזה מחיר.
אפשר בכלל לנסוע בכבישים היום?
זה מה שנקרא "לא שכיחא היזקא". זה היזק לא שכיח, לכן מותר לנסוע בכביש. יש 600 הרוגים בשנה ו- 20,000 פצועים קשה. צריך להיזהר מאוד כשנוסעים.
מהם הכלים הסטטיסטיים למדוד מה מסוכן?
זה לא נקרא מסוכן. יש שאמרו חמש למאתיים, יש שאמרו אחד לאלף. זה לא דבר שאוסר על הפרט לנסוע. הפרט צריך להיזהר מאוד מאוד, אבל השאלה היא לא על הפרט, אלא על הכלל שצריך לטפל בבעיה.
האם אתה תומך בתשדירים מזעזעים של לוויות, פצועים וכדומה, או שאולי עדיף חינוך?
חינוך זה דבר אחד, אבל חינוך לא מספיק בדבר כזה. צריך יראת העונש. צריך להתייחס לזה כמו לאיום של מחבלים. אבל גם יראת העונש זה לא מספיק. אומרים שזה פועל. זה גורם זעזוע. אבל כמו כל זעזוע, זה חולף. העובדה שזעזוע חולף היא צורך של האדם, כי אם יחיה כל הזמן בזעזועים, הוא לא יוכל לתפקד. באותו רגע הוא מזועזע, ואחר כך אומר "לי זה לא יקרה". זה מנגנון הגנה כדי שאדם יוכל לשרוד בחיים. אני חושב שזה בסדר לעשות תשדירים מזעזעים ולהראות כל מיני אנשים פגועים על כסא גלגלים וכו'. אבל לא בכך מסתכמת כל העבודה. יחד עם זה צריך אכיפה שתעלה מחיר רב ותחסוך מחיר רב יותר.