הקריאה האינטואיטיבית של אותם טמאים לנפש אדם למשה רבנו למצוא פתרון לכך שאינם יכולים לעשות את הפסח במדבר במועדו מהדהדת בימים אלו בפי רבבות רבות של מתפללי בית הכנסת. רבבות דתיים ומסורתיים, חרדים ודת"ל, ספרדים אשכנזים ושאר עדות, גברים ונשים. למה נגרע?? בתי ספר, קניונים, חדרי כושר!, בריכות שחייה ושאר פעילויות חוזרים לשגרת יומם, אך מתווה לפתיחת בתי כנסת עדין לא התפרסם.
אומנם ניתן מענה זוטא לתפילה בציבור על ידי אישור להתפלל בהתאם להוראות מחוץ לבית הכנסת, אך מזג האוויר הקייצי המתחיל ממש בימים אלו לא באמת יאפשר פתרון ומענה לצורכי הרבים.
גם כושר אפשר לעשות בחצר חדר הכושר, ובכל זאת בסיכון מחושב התירו את פתיחת חדרי הכושר, 'ולא תהא כוהנת כפונדקית' ?!
בתי קפה, מסעדות, שווקים ומקומות עבודה חזרו לשגרה זהירה, ובתי הכנסת טרם.
כמיליון וחצי איש ואישה מתפללים כל שבת ושבת בכ–18,000 בתי כנסת הפרוסים בכל ישראל ואין סיבה נראית לעין כרגע שלא לפרסם מתווה המאפשר את פתיחתם בזהירות של בתי הכנסת.
ודאי ששמירה על הכושר היא דבר חשוב המאריך חיים ומשפר את איכותם, אך אין ספק שגם תפילה בבית הכנסת פועלת לטובה עבור כולנו – הרבה יותר מאשר עסק כזה או אחר.
חכמינו כבר עמדו על הקשר שבין התפילה בבית הכנסת לאריכות חיים.
מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאה לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה לו רבי, זקנתי יותר מדאי, ומעכשיו חיים של ניוול הם, שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת ליפטר מן העולם. אמר לה - מה מצוה את למודה לעשות בכל יום? אמרה לו - למודה אני אפילו יש לי דבר חביב אני מנחת אותי ומשכמת לבית הכנסת בכל יום. אמר לה - מנעי עצמך מבית הכנסת ג' ימים זה אחר זה. הלכה ועשתה כן וביום הג' חלתה ומתה. לכך אמר שלמה (משלי ח', ל"ד) "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום" מה כתוב בתריה (שם, ל"ה) "כי מוצאי מצא חיים" (ילקוט שמעוני, דברים, תתעא).
והדברים הללו שהועלו על הכתב בימי הביניים משקפים מדרשים עתיקים ומזכירים את רבי יוסי בן חלפתא (מגדולי התנאים במאה ה 2 לספירה) מלמדים כיצד הליכה לבית הכנסת לתפילת שחרית בימות החול, מהווה את תמצית ולשד החיים של אותה אישה מבוגרת.
בגמרא בברכות ח ע"א מסופר שאמרו לו החכמים לר' יוחנן: יש זקנים בבבל. תמה ואמר : והלא "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ " (דברים יא, כא) ומשמע: אבל בחוצה לארץ — לא, ובזכות מה מאריכים איפוא ימים תושבי בבל? כיון שאמרו לו שבני בבל משכימים ומעריבים לבית הכנסת אמר: אם כן, זהו שהועיל להם.
בית הכנסת מאריך חיים לא רק בשל הסגולה של התפילה בתוכו אלא גם בגלל שהוא מהווה את מוקד החיים של היהדות. כך תפסה היהדות מאז ומעולם את בית הכנסת.
הדברים הללו, המוכרים לכל מתפלל/ת מהרגשה אישית, מגובים כעת במחקרים עדכניים מהעשור האחרון. התמותה בקרב קבוצת אנשים שלא ביקרה בבית כנסת גדולה ב-75% מהקבוצה שביקרה בו בקביעות. מבוגרים שהולכים לבית הכנסת חיים לאורך זמן רב יותר מבני גילם שאינם הולכים לבית כנסת. כך עולה ממחקר שביצעו חוקרים באוניברסיטה העברית. המחקר, נערך על ידי הפרופ' הווארד ליטווין מהמרכז לחקר הזקנה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בכתב העת European Journal of Ageing. .
אז אומנם למבוגרים, בעלי מחלות רקע ומי שמשתייך לקבוצת סיכון לא מומלץ כרגע להגיע לבתי הכנסת וכדאי להמשיך ולחכות, אך לטובת שאר הציבור שמתרגל כעת לחזור לשגרה בהקפדה, אנו דורשים לפעול להסדרת פעילותם של בתי הכנסת בעת הזו.
נכון הוא שבתחילת המגיפה, היו בתי הכנסת אכסניה להתפרצות המחלה במקרים רבים,- אך כעת היא הנותנת. דווקא בשל כך ציבור המתפללים כעת זהיר הרבה יותר, מרגיש בשל לחזרה זהירה, ובאופן כללי ממושמע, מצפה ומתרגש לקראת חזרה לבית הכנסת תוך כדי הקפדה מלאה על ההוראות.
דוד בן נאה הוא יו"ר הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות בארץ ובעולם
הרב עו"ד שמואל סלוטקי הוא מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות בארץ ובעולם .