ימי הקורונה הם ימי חירות. חירות כזו שלא הכרנו אבל כזו שגורמת לנו לחזור אל השורש, אל המקור, אל הבית. ימי הקורונה, הם ימים שבהם כולנו נאלצים להתכנס פנימה. אי אפשר להסתובב מחוץ לטווח של מאה מטרים, העבודה כמעט והופסקה לחלוטין ורק עובדים חיוניים יכולים לצאת לעבוד. מציאות זו כנראה לא תשתנה גם לאחר חג הפסח ומשכך מחייבת אותנו לשנות את קו המחשבה.
ימים אלה, של פסח והמימונה שבפתחנו, הם ימים שבהם אנו יכולים להוכיח לעצמנו שקריעת ים סוף איננה אירוע חד פעמי שקרה אי שם לפני אלפי שנים, אלא הוא אירוע אשר מתרחש יום יום ושעה שעה דרך ההחלטות שלנו. קרי, בתפיסה שלנו כלפי המציאות וביכולת שלנו לשנות סדרי בראשית.
כיום, בעלי העסקים מתמודדים עם המשבר החמור ביותר שהיה בשנים האחרונות. חוקרי העת החדשה טוענים כי את השבר הכלכלי הנוכחי ניתן להשוות רק לקריסת וול סטריט בשנת 1929 בה הבורסה האמריקאית התרסקה כליל. יחד עם זאת, כל בעל עסק או משפחה חייב להמציא את עצמו מחדש בימים אלה. הקלישאה הידועה כי מהלימון צריך לעשות לימונדה איננה נכונה רק לימים כאלה אלא היא חייבת להיות החל מהיום, דרך חיים עבורנו. אם כהורים ואם כאנשי מקצוע. נראה כי נגיף הקורונה הגיע לכאן רק כדי לגרום לכולנו להיכנס לפרופורציות ולא בכדי הוא פרץ דווקא בימי חג הפסח אולי כדי להגיד לנו כי היציאה מעבדות של מצרים ממשיכה גם בימים אלה וביתר שאת.
אין זה סוד כי בעלי עסקים רבים לא יתאוששו מהשבר הכלכלי שפקד את העולם. מי שהשכיל לכלכל את צעדיו מראש ודאג לערבויות כספיות, יהיה זה שיוכל להתאושש. מיליון המובטלים ובתוכם עשרות אלפי בעלי עסקים חייבים פתרון אמתי ומהיר. לא מענקים כספיים חד פעמיים אלא תכנית הבראה אמתית בה הבירוקרטיה הרבה אשר אופפת אותנו בחיי היום יום, תצטמצם משמעותית.
כל יהודי מאמין מזכיר את יציאת מצרים בכל בוקר וערב אבל עם יד הלב, רבים זוכרים רק את "יציאת מצרים" אבל משועבדים איש איש בדרכו שלו לעבודה. מגיפת הקורונה, במובן זה היא זכות גדולה שכן היא מכניסה לפרופורציות הנכונות את כולנו ועוזרת לנו להבין כי ביום של אחרי המשבר, צריך לשמור על התמהיל הנכון בין הבית והמשפחה לעבודה. תמהיל שמשותף לכולנו, בין אם אנו עובדים לבין אם לאו יוביל לכך שנבחר לחזור אל מקור הכוח שלנו, אל הבית והמשפחה.
הדר מילר, אופטומטריסטית בחנות "אופטיקנט" קרית הממשלה, רמלה.