במקום ללכת לאירוויזיון, בואו להר הבית

ביום ירושלים מארגנים משפחתה של הלל אריאל ז"ל, עליה המונית להר הבית: "מדוע להסתפק בכותל  אחד שאפשר לבקש את הבית כולו"

חדשות כיפה רינה אריאל 20/05/19 12:19 טו באייר התשעט

במקום ללכת לאירוויזיון, בואו להר הבית
צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

לפני שנים, עמדתי בדוכן עם חברותי מתנועת  נשים למען המקדש בדרך לכותל. היה זה ליל תשעה באב, והדוכן שלנו הציע חומר סביב המקדש.  המוני אנשים עברו לידינו ומעט נעצרו. נגשתי לאשה אחת שמיהרה ושאלתי אותה אם תרצה לשמוע על המקדש. האשה ענתה לי שאין לה זמן עכשיו כי היא ממהרת לכותל..
בשני ימים מרכזיים בשנה הכותל הופך לנקודת מפגש וחיבוק. תשעה באב ויום ירושלים. הגוונים שונים אבל העם מגיע, נוהר, נוגע. הכל  קורה בכותל. אבל האבנים האדירות חוסמות את ההמשך- הושטת היד כלפי מעלה לעבר ההר, לעבר מקום המקדש. לנקודה המדוייקת מכל. לשם ההמונים מפחדים להגיע.

אבל אולי כעת 52 שנה אחרי שחרור מקום המקדש הגיע תורינו להעיז ולא להספק במגע בין מאות שנים בכותל אלא לחזור למגע בין אלפי שנים בהר עצמו.
מדוע להסתפק רק בנתח קטן מכל העוצמה האדירה שיש בידינו לקבל.. מדוע להסתפק בכותל  אחד שאפשר לבקש את הבית כולו..
ביום ירושלים אנו מארגנים עליית רבבה. עליה המונית של כולנו, עם קריאה ברורה שיום שחרור ירושלים אינו רק שחרור הכותל אלא נקודת מפנה בדרך לגאולה אדירה חובקת עולם שמרכזה המקדש.

לא קל לארגן רבבות. זה לא ארווזיון. אין לנו שום הופעה להציע, לא מתחם אוכל, לא אין סוף מוזקאים בכל מני  איכויות מענינות. אין צבע, אין גימיק, אין נוצות ולא בננה. יש לנו להציע רק את הר הבית. 
מדינת ישראל לא צריכה להשקיע מליונים לגייס המונים לעלות ולבנות בית המקדש. הבמה הגדולה כבר נבנתה.

לנו יש קדושה ואומץ.
אבל זה לא מספיק. השינוי יבוא רק מלמטה.  מאיתנו, ההמונים שלא רצים לאירווזיון, קונים כרטיס במאות או אלפי דולרים, אלא מוכנים להעפיל בהר. העם שיבוא ביום ירושלים ויבקש להכנס זה העם שישפיע.
השנה זה מורכב פי כמה כי יום ירושלים יוצא בסיום הרמאדן. מפגש עם בני דודנו,בלתי אפשרי אבל קיים. כרגע אין הבטחה ברורה וחד משמעית של המשטרה שהר הבית יהיה פתוח וחוסר האונים שלנו מקשה, מבלבל.

ביום ירושלים אנו נעלה להר בע"ה כחלק מהעליה החודשית שלנו לזכר בתי הלל יפה אריאל שנרצחה בחודש סיוון לפני כ3 שנים. העליה להר היא  המסלול בו בחרנו לחזק את העוצמה היהודית לאומית שלנו. היא קשה, ללא צבע, אין בסופה "דוז-פה". יש רק מאמץ עקבי, אדיר.

אנחנו כולנו כעם נוכל להחליט מה יקרה השנה ובשנים הבאות ומה יהפוך להיות ארוע השיא של מדינת ישראל כל שנה.