פסיקות הרב קוק לא מחייבות את ממשיכי דרכו לפסוק כמותו: הרב סתיו משיב לרב אבינר

לאור עמדתו של הרב אבינר, לפיה בשום מצב אין לגייר קטינים שאמם גויה, מסביר יו"ר ארגון צהר מדוע לדעתו טיעוניו אינם עומדים במבחן המציאות ההשקפתית, ההלכתית והעובדתית

חדשות כיפה הרב דוד סתיו 20/05/19 09:20 טו באייר התשעט

פסיקות הרב קוק לא מחייבות את ממשיכי דרכו לפסוק כמותו: הרב סתיו משיב לרב אבינר
חולק על הרב אבינר. הרב סתיו, צילום: פלאש 90

על השאלה אם אפשר לגייר ילד קטן כשאמו נשארת גויה השיב הרב שלמה אבינר (במאמר באתר 'כיפה') במילה אחת: לא. גם במקרה שבו הילד נשלח לחינוך דתי, התשובה הייתה זהה: לא. וכשהוסיף השואל ושאל אם אולי פוסקים שמתירים, השיב הרב אבינר בפעם השלישית: לא.

בהמשך הסביר הרב אבינר שמכיוון שהרב קוק אסר במקרה דומה, כל ההולכים בדרכו מחויבים לאסור כמותו; הוא הוסיף ומנה שורה של פוסקים שאסרו את הדבר בדומה לרב קוק; וסיים בכך שהביא שניים-שלושה פוסקים שלכאורה התירו לגייר קטנים, והסביר שהם אמרו זאת במצבים מיוחדים שאינם רלוונטיים אלינו.

דבריו של הרב אבינר מחייבים התייחסות בשלושה מישורים: העובדתי, ההלכתי וההשקפתי.

במישור העובדתי, הרב אבינר מבקש להתבסס על עמדתה של הרבנות הראשית. אולם בעשרות השנים האחרונות גיירה הרבנות הראשית מאות ואלפי ילדים מאומצים להורים שאינם שומרי מצוות, כשהיא מתנה זאת בכך שישלחו את הילדים לחינוך דתי (בדיוק כפי שהצענו). כהנחיית הרבנים הראשיים מן העבר שאותה הוביל הרב יצחק הרצוג.

אין כל הבדל מהותי בין ילד מאומץ למשפחה לא-דתית לבין ילד שאמו אינה יהודית. ההבדל היחיד שעליו הצביע הרב יצחק יוסף הוא חשש 'בשולי עכו"ם' שקיים כאשר אם הילד תבשל עבורו. אולם זהו חשש שלאורך מאות שנות פולמוס בעניין מעולם לא עלה על דעתם של הפוסקים, לא בנידון שלנו ולא במקרה הנפוץ פי-כמה של חיילים שמתגיירים בצה"ל וממשיכים לגור אצל הוריהם. ואכן, את בעיית בישולי עכו"ם אפשר לפתור על נקלה, ומסתבר שכלל איננה קיימת בין אם לאמו, כפי שהורה הרב יעקב אריאל בתשובה בכתב-ידו.

במישור ההלכתי, הצגת העמדות בדבריו של הרב אבינר לוקה בחסר. הוא מתעלם לחלוטין מפוסקים רבים שהתירו את הגיור הלכה-למעשה, בפרט כאשר הילד גדל בחינוך דתי, וביניהם שו"ת אחיעזר, שו"ת מטה לוי; הרב הרצוג; הרב עוזיאל; הרב עובדיה יוסף ועוד. גם את עמדות האוסרים הוא מציג בצורה לא מדויקת, משום שרבים מהם, וביניהם הרב קוק, התייחסו רק למקרה שבו ההורים כלל אינם מוכנים שבנם יתחנך בחינוך דתי או ישמור מצוות.

במישור ההשקפתי, קשה להבין את הנחות המוצא של הרב אבינר: האם עצם העובדה שהרב קוק פסק באופן מסוים בסוגיה הלכתית מחייבת את כל ממשיכי דרכו הרוחנית לפסוק כמותו? וכי הרב אבינר פוסק כדברי הרב קוק בשמן-שומשומין או בשאלת זכות הבחירה לנשים? כמו כן, האם עצם הטיעון (שאיננו מדויק כלל, כנזכר לעיל) שמרבית הפוסקים אסרו את הדבר, יש בה כדי לבטל את דעות המתירים, וביניהם רבים מגדולי זמננו וביניהם הגאון הרב נחום רבינוביץ' שליט"א, ורבנים רבים נוספים שחלקם הביעו את תמיכתם בגלוי וחלקם בסתר מתוך חשש פן יבולע להם?

את כל האמור בלי לדון בסיבה המרכזית בגללה  לעניות דעתי לנקוט כדעות המקלות. למעלה ממאה אלף ילדים כאלה חיים בארץ. אם אין ברצוננו להיות מוזמנים מדי ערב לחתונות של תערובת והתבוללות מוטב להקדים תרופה למכה.

יהי רצון בימים אלו שבהם אנו משתדלים להרבות כבוד אלו באלו, נדע להגיע אל כל מחלוקת מתוך מתן כבוד ולגיטימציה גם לעמדה הנגדית, ומתוך כך יתבררו הדברים ויתקלס עילאה.

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר ורב העיר שהם