ש: האם אפשר למול ולהטביל לגיור קטינים להורים גויים שאינם רוצים להתגייר או לאב יהודי ואמא גויה שאינה מתגיירת? כך לפחות נציל את הדור הבא?
ת: לא. וכיוון שהבאים עם הצעות אלה מגדירים עצמם כממשיכי מרן הרב קוק, אז יש לדעת שהוא פוסק שלא, כיון שעיקר הגיור אינו הטבילה והמילה אלא קבלת המצוות, והיא מעכבת. כמובן ילד אינו בדרגה של קבלת מצוות, לכן צריך שהוריו ימסרו אותו על דעת כך שישמרו תורה ומצוות, וכיון שהוא יעבור על איסורי תורה, אין זה נחשב שהם מוסרים אותו לגיור (שו"ת דעת כהן קמז).
ש: ומה יהיה הדין אם הוריו יכניסו אותו לבית ספר דתי?
ת: לא די בכך, כי כמעט בטוח שהוא לא יקיים מצוות, כיון ששני הוריו גויים, או אחד חילוני ואחד גוי, ואין לנו לרמות את עצמנו. כך כתב הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף במאמרו הארוך של 150 עמודים "כללי הגיור" (כנס הדיינים – תשע"ד, כללי הגיור עמ' 56).
ש: אם כך , אם שני הורים חילוניים אמצו ילד גוי, גם לא יוכלו לגייר אותו...
ת: נכון מאוד. אפשר לגיירו רק אם שני הוריו שומרים מצוות. גם זה כתוב שם ("אם ההורים המאמצים אינן ידועים כשומרי תורה ומצוות, הרי אם יקבלום לגיור, גורמים להם ביודעים להכשלת הילדים הללו, בין בקטנותם בין בגדלותם שיכשלו באיסורי תורה אחר שיתגיירו". שם 53).
ש: אכן ברור לתלמידי מרן הרב קוק שאין לגייר קטינים במצב זה, אבל אולי יש פוסקים אחרים שמתירים את הדבר?
ת:גם לא. כבר כתב רבי יצחק אלחנן, שהרי כל היסוד שמאפשר לגייר קטן על אף שאין לו דעת, הוא שזכות היא לו להתגייר, וזכין לאדם שלא בפניו, לכן אין לגייר קטן אלא אם כן יהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי (כתובות יא. שו"ת מטה לוי ב נה בשם רי"א).
ש: אכן רבי יצחק אלחנן – אריה שבחבורה. עוד שמות?
ת: הגרי"ד סולוביצ'יק, שו"ת מנחת יצחק, הג"ר משאש, ציץ אליעזר, הגרי"ש אלישיב, שו"ת שבט הלוי, שו"ת זכר יצחק, שו"ת היכל יצחק והגר"ש ישראלי ועוד (הגריד"ס, נפש הרב רמה. הרב משאש, שו"ת שמש ומגן ג יו"ד סב. שו"ת ציץ אליעזר יח סה. הגריש"א, קובץ תשובות א קג. שו"ת שבט הלוי ו כב. שו"ת זכר יצחק א ב. שו"ת היכל יצחק אה"ע א כא. הגרי"ש ישראלי, משפטי שאול לח. ועוד, עיין ב"כללי הגיור" להגר"י יוסף עמ' 64-59).
ש: אכן ים של פוסקים. ויש שמקילים?
ת: כן. מעטים. אבל בתנאים מגבילים. למשל בית יצחק מתייחס למצב שגם אם הגר יעשה עבירות וייענש בכל זאת זו זכות לו כיון שיגיע לעולם הבא (שו"ת בית יצחק אה"ע כט). לכן זה יהיה נכון רק במקרה כזה שאנו יודעים, שסוף סוף יש לו חלק לעולם הבא, ולצערנו מי יכול לדעת מראש ולהבטיח מראש.
ש: גאוני גרמניה לא ראו ענין להקל?
ת: לא. מנחת יצחק מביא שבעל ערוך לנר והגאון מוירצבורג אמרו שאין לגייר קטן אלא אם כן ישמור תורה ומצוות (שו"ת מנחת יצחק ג יו"ד ח). גם הגאון שרידי אש אומר שאם יאכל טרף, אין הגירות זכות לו, "ואין בגרות כלום". זה לשונו (שו"ת שרידי אש א מו. וכן א סו. ב נז).
ש: ומה דעתו של ר' משה?
ת: אכן הגר"מ פייינשטיין מקל בתנאי שלומדים בבית ספר דתי אצל מורים יראי שמים, ומצוי שיגדלו להיות שומרי תורה, ואמנם זה ספק, ובכל זאת זכות היא לו, כי גם רשעי ישראל יש להם קדושת ישראל (שו"ת אגרות משה אה"ע ד כו). אבל כל זה לא נוגע למציאות שלנו.
ש: למה?
ת: כי שם רקע השאלה הוא מורה ששאל אם מותר לו להמשיך ללמד בבית ספר דתי בו יש ילדים מאם גויה ואב יהודי והם שולחים מיזמתם את הילד ללמוד שם ומתוך כך יש לשער שכאשר הם יגיעו לגיל בר מצוה ,"אם יאמרו להם שצריכים להתגייר, ודאי יתרצו". זה רחוק מהמציאות שלנו.
ש: בכל זאת ר' משה פותח פתח?
ת: נכון. דק מאוד. ולא שייך לנו. אך אין זה משנה. כאשר יש מחלוקת, הולכים אחרי הרוב. וגם "בשל תורה הלך אחר המחמיר" (רמב"ם ממרים ב ז). יש גם הבעיה של המחאה...
ש: כלומר כאשר הקטן מגיע לגיל בר מצוה, הוא יכול למחות בגיור.
ת: בטוח שאם הוא גר בבית גוי, או חצי גוי חצי חילוני, הוא ימחה ולא יקיים מצוות! כבר הזכיר שו"ת חבצלת השרון לגאון מטרנפאל שאם הוא מוחה, זה מבטל את הגיור למפרע, מה שיגרום עוד אסון שאנשים לא ידעו מזה ויחשבו שהוא יהודי, כי כך יהיה כתוב במסמכים, ובת ישראל תתחתן איתו ותבוא לידי מכשול שלא בידיעתה שהוא גוי (שו"ת חבצלת השרון א יו"ד עה).
ש: בסיכום?
ת: לא!
ראיין והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון