כל אישה חרדית מצליחה שמפתחת קריירה נועצת לי סכין בלב

הסוגיה הציבורית שלא מניחה לחרדים בעניין גיוסם לצבא מדירה את הנשים החרדיות, שהן חזקות ומוכשרות וחרוצות. ההצלחה שלהן מכאיבה לי כל כך, כיון שהיא מדגישה את חוסר הנכונות שלהן לקחת חלק פעיל בנעשה כאן. החרדים לא מפסיקים לתרום לעם, זה נכון, ועדיין, הם לעולם לא יתנו את מה שאני משתוקקת אליו- הכרה

שמחה ברנס שמחה ברנס, חדשות כיפה 22/05/23 10:00 ב בסיון התשפג

כל אישה חרדית מצליחה שמפתחת קריירה נועצת לי סכין בלב
אף אחד לא מדבר על הנשים החרדיות , צילום: Hadas Parush/Flash90

עושה רושם שגלית דיסטל אטבריאן היא בוסית טובה. בציוץ שהעלתה לחשבון הטוויטר שלה הללה שרת ההסברה את היועצת הפרלמנטרית שלה, צעירה בת 22 בשם רבקי קוגל. בחיי שהתרגשתי, כמה טוב לגלות שיש מקומות נעימים ואנשים טובים וחרוצים שעושים עבודה טובה. דיסטל סיפרה שרבקי הצעירה היא גם בחורה חרדית למהדרין, בוגרת תיכון חרדי ונשואה לאברך. ואז ננעצה לי הסכין בלב. קוגל היא לא העניין כאן, אלא רק דוגמא, ואני מודה שאני לא מכירה את הבחורה, אולם בוחרת להתייחס אליה בתור מדגם מייצג, וכפי שדיסטל כתבה, "היא חלק מהסטטיסטיקה". בשנים האחרונות, אין דבר שמכאיב לי יותר מאשר אישה חרדית מצליחה שמפתחת קריירה. 

אפילו השבאבניקיות לא עושות כזה צעד דרמטי

המוגלה שיצאה מהפצע שהתפוצץ עם גניזת הרפורמה המשפטית ממשיכה לזלוג באולפנים וברשתות. העשורים האחרונים שעיצבו את הסיפור שלנו כבר לא מספקים אותנו, וכל אחד וכל מגזר מעלה תהיות חדשות וכאבים ישנים. יופי. אומרים שאור השמש מחטא, והנה ההזדמנות שלנו לבנות את עצמנו מחדש, והפעם ביחד. אולי באמת זה יקרה. חוק הגיוס שנדחה למועד לא ידוע הוא עוד תזכורת לעניין לא נעים שאנחנו חייבים לפתור. האם באמת המגזר החרדי נושא בנטל? כולם מדברים על הגברים, אבל אני, כהרגלי, רוצה לדבר דווקא על הנשים. 

זוג חרדים, אילוסטרציה

זוג חרדים, אילוסטרציה צילום: shutterstock

אני לא מכירה אישה חרדית שעשתה שירות לאומי או צבאי. גדלתי בשכונה מתחרדת, חברות הילדות שלי היו מבתים ש"סניקים, ומעולם לא פגשתי בחורה שלא הלכה בתלם המוכר של לימודים או עבודה אחרי הסמינר. יכול להיות שיש כאלה, אני בספק, אבל אולי. אפילו "השבאבניקיות" שביניהן, אלו שקיצרו חצאיות ושרוולים וקנו סמארטפון, לא עושות צעד כזה דרמטי. אין דבר שמכאיב לי יותר מאישה חרדית מצליחה ומשכילה, כיון שמיד אחר כך עולה בי התהייה, מדוע היא לא שירתה? 

המגזר החרדי אכן תורם, אבל אני מבקשת ממנו דבר אחר שהרבה יותר קשה לספק

אם את כזאת מוכשרת, ולומדת באוניברסיטה ועובדת בהייטק ופוגשת אנשים ועולם וחיים, מה התירוץ שלך לכך שוויתרת על השלב הכל כך בסיסי הזה בחיים של כל צעיר וצעירה ישראלים? חשוב לומר, ההנחה המוכרת לפיה הציבור החרדי הוא נטל שלא נושא בעול המשותף שגויה בעיניי. אני חושבת שחרדים וחרדיות לוקחים חלק בפיתוח החברתי שלנו לא פחות ממני. הם משלמים מיסים, הם עובדים, הם מתנדבים באינספור עמותות חסד שמספקות צרכים לכולם, והכי חשוב, חלקם ממש לומדים תורה. וזה ערך, לימוד תורה, ערך חשוב. גם לי. אפילו בשבילי. אפילו לידת ילדים יהודיים היא חלק מהתרומה שלהם, והנשים החרדיות עושות זאת בלי הפסקה. בלי עין הרע. 

אני רק רוצה לראות שאכפת לכם

אני לא מבקשת שצעירים וצעירות מהמגזר החרדי יתגייסו או ישרתו כדי לתרום. ממש לא. הם תורמים גם ככה. אני רוצה לראות אותם ואותן ממלאים את התקנים של השירות הלאומי או האזרחי כי אני רוצה לראות שאכפת להם. השירות הוא לא רק כדי לתרום כמובן, זה הרבה מעבר. השירות הצבאי או הלאומי שכל צעירה וכל צעירה בגיל 18 נדרשים לבצע הוא הצהרה. הצהרה שאכפת לי ממה שקורה כאן. הצהרה שמעידה על הנכונות שלי להכניס כתף מתחת לאלונקה הכבדה כל כך של להיות אזרח בישראל. אני רוצה לראות חרדיות משרתות כדי לקבל הוכחה שמדינת ישראל עבורן היא לא עוד טעות שיש לשאוב ממנה את המירב, אלא נס. ממש ככה. לא בדיעבד, לא בכוח, לא בכאילו. ממש נס, והיא טובה ומדהימה כמו שהיא. 

אם את כזאת אשת העולם הגדול, מה התירוץ שלך? צילום: shutterstock

אם החממה ממילא נסדקת בלימודים ובעבודה, מה התירוץ שלך?

אני יודעת שזה כנראה לא באמת יקרה. המגזר החרדי לא יאפשר לבנותיו הענוגות והצעירות לצאת מהבית בגיל כל כך צעיר וללכת לטפל באנשים אחרים תחת מסגרת אחרת. אבל זה כל היופי בשירות הלאומי, יש כל כך הרבה אופציות. אפשר לשרת בתוך הקהילה, בתוך מסגרות החינוך והבריאות והרווחה המותאמים ממילא למגזר החרדי. אפשר למצוא פתרונות כדי לשמור על החממה המוגנת של החינוך החרדי. חממה שממילא נסדקת כשאת הולכת ללמוד באוניברסיטה ולעבוד בחברה מעורבת ורגילה.

לכן, כשאני רואה אישה חרדית מצליחה, היעדר ההצהרה שלה מכאיב לי שבעתיים. גם כוכבות האינסטגרם למיניהן הן תהייה לא קטנה. נשים שהפכו את הפרסום למקור פרנסתן, שמשקיעות הון בלהיות כמה שיותר מוכרות וקולניות, ועדיין, מעולם לא חשבו להקדיש את שנה או שנתיים בסוף גיל הנעורים למשהו גדול יותר מהן. והכל בשם התורה היפה והקשה של הקב"ה, עליה מפילים את כל החומות וההתבדלות וחוסר הרצון להיות חלק, חלק ייחודי, שלא מוותר על ערכיו, אבל עדיין חלק. גם על זה צריך להתאבל. אולי במשרד ההסברה ירצו לטפל בזה.