כשהפתיל הקצר מבקש גימילים

אבינועם הרש שלח מייל לאחד מאנשי ´התעשייה´ המשפיעים והחזקים בתחומו. לאחר שלא קיבל תשובה התרעם וכתב למגירה מה בדיוק הוא חושב עליו. מה קרה בסוף? טור שמבוסס על מקרה אמיתי

חדשות כיפה אבינועם הרש 02/05/14 13:46 ב באייר התשעד

כשהפתיל הקצר מבקש גימילים
notoriousxl-cc-by-sa, צילום: notoriousxl-cc-by-sa

רצתה ההשגחה ועבדכם הנאמן התברך בסבלנות באורך של בורג פיליפס מהדגם הקטן ובמנות גדושות של לימוד זכות. על עצמי.

כמה ימים לפני פסח, שלחתי מייל לאחד מאנשי 'התעשייה' המשפיעים והחזקים בתחומו.

בהיות לי יד ורגל בתחום, ידעתי שהבן אדם מסתובב עם אינפוזיה של סמרטפון שמחוברת לו ישר לווריד ואין מצב שבעולם שההודעה לא הגיע לידו.

אחרי 48 שעות ללא מענה ולכבוד ספירת העומר המסוגל לחשבון נפש נוקב אודות ה'בין אדם לחברו' החלטתי שהגיע הזמן לכתוב למגירה מה אני חושב על הבן אדם הזה.

אחרי שבררתי ביני לבין עצמי שהתבונות הבאות יגיעו מהמקום הנקי והמזוקק ביותר שיש להלן הממצאים:

מצאתי אותו גאוותן חסר תקנה, מתנשא בעל אינטליגנציה רגשית ממיר דיגיטלי וזה שרק במקרה הגורל גלגל אותו לתפקיד הבכיר שלו, ממש לא מקנה לו זכות להתייחס ככה לאנשים, להלן אני.

עוד מצאתי שהעבודה שהתיר לעצמו יצור זה, לזלזל ככה באנשים כמוני היא בעצם רק קצה הקרחון של תיבת פנדורה גדולה שבוודאי מתחבאת מאחורי מסכת התפקיד הרם אותו הוא מחזיק.

בלילה חשבתי בכל זאת שאם משמיים גלגלו לידי את הסיטואציה הלא נעימה הזו, כנראה שיש בכך משהו.

אבל עדיין לא הבנתי איך לעזאזל אני, הטלית שכולה צמר, קשור למצבים המביכים האלו, שהרי ידוע שאצלי הבן אדם לחברו הוא מור וקינמון על צפיחית בדבש.

עד שנזכרתי במקרה הראשון שהנוח כאבן שאין לה הופכין בתיבת המייל שלי, והיה שייך למישהי שביקשה להתייעץ איתי בדבר מקרה דחוף ביותר:

'בבקשה תעזור לי'. היא כתבה ופירטה באריכות מה כל כך מפריע לה

בגלל אורך המייל העדפתי פשוט לדחות את התשובה. מה קרה? ייחרב העולם?

למה לא עדכנתי אותה בדבר הדחייה? כי בדיוק הילד קם מהשינה. ואח"כ נשאבתי למטלות הבית, נו נו, מה לעשות שמלאכים יש בשמיים.

לאחר מכן, חיפוש קצר במייל שלי תחת המילים: 'שלום אבינועם' הניב כמה וכמה שאלות של פונים שביקשו להתייעץ והשארתי אותם על הולד. ככה סתם. זאת אומרת בגלל שאני עסוק ובלה בלה.

מבט עמוק יותר על השאלות הממתינות, הראה לי שכמעט כולם עסקו בנושאים אישיים דחופים ובוערים.

חלקם הושארו ללא מענה מעל חודש. חלקם לבושתי מעל חודשיים.

אחרי שהפתיל הקצר שלי, עשה בדיל ויעבור ופינה את מקומו למבוכה הגדולה התחלתי לענות בחופזה לכולם, לבקש מחילה ולשאול האם שאלתם עדיין רלוונטית.

תודה, אבל הם כבר הסתדרו.

אחרי כמה שעות הגיע למייל שלי התשובה מה'המתנשא' שלא ענה לי לפני כן.

מסתבר שהוא היה בכלל בטיול בחו"ל עם הילדים ולא היה זמן פנאי אבל הוא ישמח לקדם את העניין.

אגב, הוא ציין במייל, שהוא טרח במיוחד להשאיר במייל שלו, הודעה מוכנה מראש בדבר ההיעדרות הצפויה.

הוא צדק. הסתכלתי שוב על הפתיל הקצר והנבוך שלי

אבל הוא רק התחבא השאיר לי דגל לבן וביקש כמה גימילים.