לאחר שלושה חודשים של מערכת בחירות ארוכה, שלילית, ברוטאלית, מתישה, גסה, אלימה, עמוסה בספינים והאשמות, התכחשויות, מלאה הבלטת הרע באחר וניסיונות להקטין מעשים של פוליטיקאים ממפלגות שונות, אמש, לאחר תוצאות המדגמים, היו לי רגעים של נחת. קצת קורת רוח ואושר כמוס, או כפי שכתב אלמוג בהר בספרו "חוט מושך מן הלשון" [הוצאת עם עובד, נובמבר 2009] משירו "מעשים קטנים": "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים." הרגעים הללו לא נבעו מפאת ניצחונה של מפלגה כזאת או אחרת, או בהפסדה של העומדת מן המתרס. וכן, לא מפני שגוש אחד ניצח את השני, והאחר נחל מפלה קשה. כי אם, בגלל מעשה פעוט, קטן, בנאלי, לא מורגש, טריוויאלי ומחויב המציאות של פוליטיקאי שלא הערכתי את מעשיו כלל, די זלזלתי בכוונותיו הגדולות, מעטי בערכו, לא האמנתי לו, וכן גם לא נתתי לו את הקול בבחירות האלה.
לאחר שיאיר לפיד, יו"ר מפלגת "יש עתיד", זכה על-פי המדגמים השונים למספר דו ספרתי של מנדטים, הוא בא למטה המפלגה בתל-אביב בכדי לנאום. הדברים שאמר לא היו חשובים מעיניי, לנאומו לא האזנתי ולא התייחסתי בחשיבות יתירה למילים שהעריף באולם המלא בפעיליו. אבל לאיש אחד שעמד לידו בשקט התייחסתי בקשב רב. לפיד לא עמד על הבמה כשאר ראשי המפלגות לבד עם עצמו. אני אדייק בדבריי. כל ראשי המפלגות עמדו או לבד עם נשותיהם, בעליהן, מאבטחים, חברי כנסת אחרים ומקורבים. לפיד, בשונה מהשאר, עמד כשלצדו אדם שתירגם בשפת הסימנים את נאומו לחרשים ולחרשות. המעשה הזה היה בעיניי כל-כך רגיש, מודע, עדין, מקשיב, חיובי ומכיל. בלי כל רעש, בלי כל מהומה, בלי סימן גאווה. סטנדרטיות ומנהג כמו זה היה מובן מאליו.
בחברה הישראלית על גווניה הרבים וצבעוניותה כמניפה סינית רחבה, יש גם חרשים וחרשות שיש להם ולהן לקות שמיעה. לידיעתכם, זוהי המגבלה הנפוצה ביותר בעולם שעל-פי הערכות השונות בין 15% ל-18% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות מפותחות הינם בעלי לקות שמיעה. העולם הרועש והסוער הוא להם ולהן כדממה גמורה. וואקום קולי שאין בו דבר. במעשה הקטן הזה שהוא ענק מאוד, לפיד נתן פתח שלם לאוכלוסייה שנדחקת ושלא זוכה לתשומת לב ולהקשבה. ראוי ונכון שהמעשה הזה יזכה לתהודה, בכדי שלהבא יהיו עוד ועוד ראשי מפלגות שהתייחסו לשכבות החלשות, למוגבלים, לזקנים, ולנכים לא כפסקה בעלמא במצע הבחירות, או סיסמה על לוח מודעות עירוני. כי אם, התייחסות אמיתית, אנושית, קרובה, ישרה, כנה, בסיסית ומכילה כפי שלפיד עשה על הבמה המרכזית.
ואולי יש בזה מן המטאפורה.