"אין קידוש ה' גדול יותר מלפעול לביעור הנגע של פגיעות מיניות"

הרב יובל שרלו מתייחס לפרשיות הרבות של פגיעות מיניות שפורסמו בימים האחרונים ומסביר מדוע יש צורך לטפל בהן ביד קשה ולחשוף את הפוגעים ולהרחיקם

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 21/01/16 16:36 יא בשבט התשעו

"אין קידוש ה' גדול יותר מלפעול לביעור הנגע של פגיעות מיניות"
יחצ, צילום: יחצ

"הטענה כי אסור להוציא לאור השמש תקיפות מיניות כי זה יביא לחילול שם שמיים - היא עצמה חילול שם שמיים היותר גדול" אומר ל'כיפה' הרב יובל שרלו לאור הסיפורים שעולים בימים האחרונים בנוגע להשתקת פגיעות מיניות בקהילות גוש קטיף.

לשאלה כיצד צריך להיות התנהגות הקהילתית על פי התורה במקרים של פגיעה משיב הרב שרלו, "התורה מלמדת אותנו מראשיתה שהקשר המיני שבין איש ואשתו הוא מיסודות הדבקות המשפחתית: ״על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד״. בד בבד, לאור העיקרון הגדול שאין זוהר גדול ללא צל, בספר בראשית עצמו מוצגות כמעט כל הסטיות המיניות האפשריות: ניצול מיני (״ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו״); אונס במשכב זכר (נוח, בקשת אנשי סדום); לקיחת נשים על ידי בעלי סמכות (פרעה ואבימלך); אב ששוכב עם בנותיו (לוט); אונס אכזרי (דינה); ניצול על ידי נשים (אשת פוטיפר) ועוד", מציין הרב שרלו ומוסיף כי "החובה להתמודד עם זה קשורה בשני תחומים נפרדים. ראשון בהם הוא ההרס של הכוח המיני, והעבירות החמורות על איסורי עריות. ברם, בחלק גדול מעבירות אלו ישנה גם פגיעה חמורה ואנושה ב״בין אדם לחברו״. קשה לאמוד איזה נזק נפשי, לאורך החיים כולם, נגרם למי שנוצל באופן מיני. על כן, חובה קדושה היא לעמוד לימינם של הנפגעים ולעשות את כל מה שנדרש לעשות", הוא פוסק נחרצות.

האם התורה מסייעת למאבק הבלתי פוסק בנושא זה?
הרב שרלו משיב כי לכאורה התשובה חיובית, שכן התורה עוסקת בכל ההיבטים. "היא עוסקת במניעה, על ידי דיני ייחוד, מגע, וסידרה שלמה של הרחקות מעבירה; היא עוסקת בחובת הצלת עשוק מיד עושקו - ״לא תעמוד על דם רעך״; והיא מכירה בחלק מהפגיעות המיניות (מסיבות שונות) כדבר הדומה לשפיכות דמים", אומר הרב שרלו ומציין כי מנגד, פרשנות לא נכונה של התורה ושל ההלכה הופכות פעמים רבות את התורה באופן מניפולטיבי למכשול. "חובת כיבוד אב ואם הופכת ככלי נשק בידי הורים פוגעניים, המטיחים בילדיהם את החובה להימנע מלהתלונן עליהם ולספק את כל תאוותיהם, כי אחרת אין הם מכבדים אב ואם; מצוות כבוד תלמידי חכמים הופכת ככלי מניפולטיבי למניעת תלונות על תלמידי חכמים; איסור לשון הרע מנוצל על ידי פוגעים כדי להרחיק את התלונות מעליהם; ומעל לכל - מצוות קידוש השם וחילולו, ההופכת באופן מניפולטיבי ככלי המונע התמודדות", מתייחס הרב לנושא הכאוב.

"ייאמר במפורש: הטענה כי אסור להוציא לאור השמש תקיפות מיניות כי זה יביא לחילול שם שמיים - היא עצמה חילול שם שמיים היותר גדול. היא טוענת למעשה כי א-לוהי ישראל מעדיף כי יישמר שמם הטוב של הדתיים, אף במחיר פגיעה קשה בקורבנות תקיפה. עמדה זו מעוררת חלחלה, וחובה להדגיש את ההפך: אין קידוש השם גדול יותר (בתחום זה) מאשר לפעול מכוחה של האמונה וההלכה כדי לבער את הנגע הזה, ולעמוד לימין הנפגעים. ״והאלוהים יבקש את נרדף״. אלוהינו הוא אלוהי הצדק והיושר, ולא אלוהי החיפוי וההסתרה", תוקף בחריפות הרב שרלו את הנושא.

לא ככר העיר היא המקום להתמודד עם תקיפות

לשאלה כיצד לנהוג בפועל, משיב הרב שרלו כי "במדינת ישראל ישנם ב״ה רשויות חוק, שהן הכותבת הראשונה להתמודדות עם נושאים אלה. נכון הוא שלא פשוט להמליץ על המשטרה בהקשרים אלה בשנים האחרונות, ויש גם ביקורת קשה על הפרקליטות ומערכת המשפט, אולם על אף כל החסרונות - צריך לפנות אליהן, בשל העובדה שלהם יש את הכלים, את הסמכות, ואת הזהירות הנדרשת שלא לשפוט אדם בכיכרות העיר".

הרב שרלו מציין כי צריכים להיות מאוד זהירים, גם כדי שלא לפגוע בנפגעים עצמם, וגם כדי שלא לפגוע באלה שמתלוננים עליהם תלונות שווא. "לא ככר העיר היא המקום להתמודד עם תקיפות, ויש לפנות קודם כל לרשויות שהוסמכו לכך. אסור לראשי קהילה להסתיר את המידע אצלם, להימנע מלערב את רשויות השלטון, ולחפות על מעשים אשר לא ייעשו", מוסיף הרב ומציין כי למרבה הצער המציאות מלמדת שהרשויות מצליחות להתמודד עם חלק מזערי מהפגיעות. "הדבר נובע בעיקר מחוסר הנכונות של הנפגעים והנפגעות להתלונן, ומהמחיר הכבד שתלונות אלה גובה מהם: הצורך לעמוד על דוכן העדים ולהתייסר מחדש על ידי חקירה נגדית מכוערת של עורכי הדין; המחיר החברתי; הרשתות החברתיות וכדו׳ בשל כך, קם לדוגמה פורום תקנה, וזאת לא כדי לטאטא מתחת השטיח, אלא להפך - כדי להתמודד באופן קהילתי ראוי עם הפגיעות העתידיות, ולהציל נפגעות ונפגעים עתידיים מרשעותם של מנצלים".

כיצד לנהוג? הרב שרלו סבור כי מעל לכל, הדבר הנכון ביותר לעשות, כמו בתחומים רבים אחרים, הוא המניעה. "מניעה על ידי שמירה קפדנית על הלכות, גם הלכות ייחוד ואיסור מגע, וגם הלכות איסור פגיעה באחר (יש לזכור כי רבים מהנפגעים נפגעים על ידי בני מינם, והלכות ייחוד אינם מתמודדים עם זה); מניעה על ידי הרחקה ממעשים מוזרים - שיחות אישיות עמוקות, פגישות מאוחר בלילה וכדו׳; מניעה על ידי חינוך לראיית כל הנורות האדומות, כגון ללמד את ילדינו כי אם בעל סמכות אומר להם שמה שמתרחש ביניהם הוא סודי ומיוחד ואסור לאף אחד לדעת על כך - זהו סימן מדאיג ביותר וכדו׳. אין דבר טוב מלהתרחק מן הרע לפני שהוא נוצר", אומר הרב שרלו.