סגור

גם אצלכם המתבגר "שורף את הזמן" ברשת?

"המתבגר שלנו עסוק בתכנים רדודים להחריד, במקום להשקיע את הזמן ללמידה של מרחבים חדשים, וזה יוצר חיכוכים לא נעימים, מה אפשר לעשות?", שרון רחל פלג עם התשובה

שרון רחל פלג
כד בסיון התשפ
,
16 ביוני, 2020 9:31

צילום: shutterstock

המתבגר שלנו עסוק בתכני רשת רדודים להחריד - זמן שיכול להיות מנותב לבירור וללמידה של מרחבים חדשים כמו נגינה, עריכת סרטונים, תכנות ועוד.. מתבזבז על אינסוף סדרות וסטנד-אפים חסרי תוחלת ותועלת. אני מנסה לדבר עם המתבגר על כך שזו הזדמנות לגלות את יכולותיו. הוא טוען שהוא רוצה רק לצחוק וליהנות בחיים. זה מבאס אותי מאד ויוצר חיכוכים לא נעימים, הוא ילד מדהים. מה עצתך?

את רואה בו ילד מדהים – כנראה שיש הרבה דברים טובים בכל זאת. אולי הוא עוזר כשאת מבקשת, אולי אפילו מבלי שתבקשי. אולי הוא תלמיד טוב ומצליח בבית הספר. אולי חבר נאמן לבני גילו, ואח רגיש לאחים שלו, ועוד ועוד.

יש לנו נטייה טבעית לראות את מה שמצריך שינוי, מה שדורש תיקון מתוך רצון אמיתי להביא לשיפור אבל האמת היא שדווקא התרכזות בדברים האלה, בחסרונות,מגדילה אותם יותר ויותר. וב"ה גם להפך - התרכזות בדברים הטובים, ביתרונות, מגדילה אותם יותר ויותר. אתן דוגמה: בדרך כלל את מגיעה לעבודה שלך בזמן ולאחרונה יצא שדווקא איחרת. הבוסית פוגשת אותך במסדרון ואת בטוחה שהיא הולכת להעיר לך על האיחורים שלך, אבל אז היא מפתיעה אותך ומשתפת אותך בכמה היא שמחה שאת חלק מהצוות שלה וכמה ניכרת הרצינות שלך בעבודה. איך תרגישי? את תקבלי מלא כוחות פתאום ותרצי להוכיח את עצמך אפילו יותר, נכון? אולי אפילו תקפידי להגיע בזמן מעכשיו. כך בדיוק עובדת העין הטובה, היא גורמת לנו לעשות עוד ועוד טוב.

אז עצתי הראשונה היא קודם כל לחפש את הדברים הטובים בילד המדהים שלך. אין צורך לומר לו מילה על כך, אלא רק להבחין ולציין לעצמך. אפשר בסוף כל יום לכתוב בפנקס קטן ופרטי. הילדים מרגישים אותנו לגמרי, גם מבלי שנבטא במילים. הם גם מרגישים אם אנחנו לא באמת עומדים מאחורי מה שאנחנו אומרים.

לגבי העניין עצמו – את חושבת שהילד מתבזבז, אבל הוא חושב אחרת. או שאולי הוא מסכים איתך אבל בוחר בכל זאת לנהוג כך ולנצל את הזמן באופן הזה. לפעמים נדמה לנו שיש לנו יכולת לשלוט בבחירות של הילדים שלנו אבל גם הם יצורים בחיריים, אמנם קטנים עדיין, אבל בהחלט בוחרים יום יום, שעה שעה, את הבחירות הקטנות שלהם במסגרת מה שניתן לבחור. אנחנו, ההורים, חלק מהמסגרת. כל הורה והדרך בה הוא בוחר לגדל את ילדיו. כל הורה וה'אני מאמין' שלו. והילדים מטבעם כן משתפים פעולה. את ההורה ואת קובעת את כללי הבית - אם יש מגבלת זמן על המחשב, אם יש תכנים אסורים וכו'. 

אם אני מבינה אותך נכון, הילד בוחר, בזמן שאת מרשה לו, תכנים שאת מעדיפה שלא יעסוק בהם אבל מצד שני את לא אוסרת. אם כך - אז מה בעצם האפשרויות שלך? את יכולה להמשיך להתבאס מזה ולדבר איתו על זה כל פעם מחדש. האפשרות הזאת כנראה לא תשנה את המצב כפי שראית עד כה, ותשאיר אותך מבואסת ואולי מבואסת יותר ויותר. האפשרות השנייה היא לא להתבאס מזה ולא לדבר איתו על זה יותר. ממילא הבאסה שלך לא הועילה ולא גרמה לו לבחור אחרת. האפשרות הזאת גם מסירה ממך את התלות שלך בילד. מצב הרוח שלך כבר לא תלוי בו ובבחירות שלו. את משוחררת להיות שמחה ולא מוטרדת. במקרים רבים חוסר התלות שלנו בילדים גם עוזר להם לשתף פעולה. על זה אולי בפעם אחרת.   

 

לטורים קודמים של שרון רחל פלג

 

הכותבת: שרון רחל פלג, אם לחמישה, מנחת הורים ומורים בגישת שפר, מורה לעברית וסטודנטית לתואר שני במחשבת ישראל ובחינוך.


 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אבי גיסר צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ישוב עפרה מחפש רב חדש: הרב אבי גיסר פורש

קרא עוד