פעולה מס' 15

"מעגל בתוך מעגל"

רקע:

יש לך 20 שניות לענות על השאלות הבאות:

1. מי היה בן גוריון (ראש הממשלה)

2. מי היה הרצל (חוזה המדינה)

3. מי אתה – (???????????????? – עבור!)

שאלה לא פשוטה – בטח לא ל- 20 שניות, ואם ניתן יותר זמן???

מי אנחנו באמת? האם רק מה שנראה לעין – גוף, מראה חיצוני וכו'. או שמא יש בנו יותר מכך, משהו יותר פנימי? בפעולה זו ננסה להתבונן בתוך עצמנו ונראה ממה מורכב האדם!

מה להכין?

כרטיסי נושאים לפרסומות

רשימת מרכיבי האדם

המשפט – תומס קילר

כרטיסי מושגים על האדם

3 מעגלים (אחד בתוך השני)

מטרות:

החניך יבין כי האדם מורכב מ- 3 רבדים:

נשמה, נפש (תכונות, אופי וכו') וגוף.

מהלך הפעולה:

שלב א:

נחלק את חניכנו לקבוצות. כל קבוצה מקבלת 3 נושאים אותם היא צריכה לפרסם (כדאי לעלות תחרות בין הקבוצות-על הפרסומות הכי מקוריות).

1. מכונית

2. כלב

3. אדם

לאחר הצגת הפרסומות נשאל אותם:

- לאיזה נקודות הם התייחסו בפרסום כל נושא?

נראה כי בפרסום המכונית התייחסנו רק לצדדים החיצוניים (מסתבר שזה מה יש) בפרסום הכלב התייחסנו גם לצדדים חיצוניים אך אולי גם נכנסנו קצת יותר פנימה לתכונות (נאמנות, חביבות וכו')

ובפרסים אדם – האם נגענו במשהו יותר פנימי או נגענו ב- 2 הרבדים כמו אצל הכלב? א"כ מה מייחד את האדם?

אנו מרגישים שבאדם יש משהו יותר גדול, יותר פנימי וע"כ כ"כ קשה לנו לפרסם אותו - תמיד נרגיש תחושה של צמצום!

שלב ב:

נציג בפני החניכים רשימה של רכיבים (אפשר לחלק בדף קטן לכל חניך)

ונשאל אותם "מה זה"?

1. שומן בכמות של 7 מלבני סבון

2. ברזל (כמות של מסדר בינוני)

3. קילו סוכר

4. סיד

5. זכרון (בכמות של 2000 ראשי גפרור)

6. אשלגן

7. מגנזיום

8. גופרית

___________

סה"כ: 98 סנט

אפשרות נוספת להצגת העניין – נציג בפני החניכים בקבוק המכיל – עיפרון, אטב משרדי, סוכר, אדמה, גיר ואפשר גם חלבון ונשאל אותם "מה זה"???

סביר להניח שהם לא יענו את התשובה שאתם תענו והיא – "זו השכנה שלי".

הם לא יבינו מה אתם רוצים מהם – נסביר להם שאלו למעשה הרכיבים

המרכיבים את האדם – הם כנראה עדיין לא ישתכנעו.

שלב ג:

נקריא בפני החניכים את הסיפור הבא על משפטו של תומס קילר

בית המשפט!

הנאשם תומס קילר נמצא כבר בתא הנאשמים כאשר ארבעה שוטרים גברתניים חמושים בנשק סובבים אותו. חיוור כסיד יודע היטב את אשר צפוי לו. תוך זמן מה יושיבוהו על הכסא החשמלי. ובלחיצת כפתור אחת יקטעו את חייו. אשמתו מוכחת למעלה מכל ספק, אין טעם לנסות ולהכחישה. עשרות עדים ראו כיצד רצה פקיד בנק חף מפשע הלה התנגד לתת לו את מפתחות הקופה.

בית הדין בהרכבו המלא מעיין בתיקו של הנאשם. העובדות ברורות, העדים חתומים. הודאת הנאשם קיימת זה מכבר – הפעם תהיה זו עבודה קלה. תוך ימים ספורים יסתיים הדין בגזר דין מוות לאיש הניצב בפניהם.

התובע כדרכו, פונה אל הנאשם: "תומס קילר – האם זה אתה?" – "כן אדוני". "האם הנך מודה באשמה המיוחסת לך?" – "כן אדוני".

דומה שהסנגור אובד עצות, שקוע הוא במחשבותיו, מעיין בניירות שלפניו. קשה לדעת על מה ניתן עוד לחשוב. כיצד ניתן בכלל להציל מצב אבוד שכזה. ואז, עם קבלת רשות הדיבור, פותח הסנגור בנאומו.

"כבוד השופטים, הרשו נא לי לפנות אליכם בשאלה אישית: "האם הינכם מאמינים באלוקים?… רגע של דממה השתרר באולם, תימהון מעורב במבוכה. שאלה מעין זו טרם נשמעה באולם בית הדין. מה לאמונה באלוקים ולמשפט? למה בעצם חותר הסנגור המחוצף הזה החודר לתחום השקפותיהם האישיות והפרטיות של השופטים?

את התדהמה קוטע קול יו"ר חבר השופטים המשיב תשובה חד משמעית: "לא! אינני מאמין". גם שאר השופטים חורים מחזיקים אחריו: "אין אנו מאמינים בכוח עליון".

"אנו" – מוסיף השופט הראשי ואומר – אנשים רציונליים. אנו מאמינים רק בטבע ולא בקיומה של מהות על טבעית בעולמנו".

"הרשו נא לי" – ממשיך הסנגור – "לשאול שאלה נוספת: האם מאמינים אתם במציאות נשמה או בקיומה של מהות על טבעית בתוך האדם?".

"דומני שכבר אמרנו" – אומר ברוגז מה יו"ר חבר השופטים – "איננו מאמינים בשום מציאות על טבעית באדם או בעולם".

"ברשותכם" – אומר הסנגור – "אקרא בפניכם קטע שכתב חוקר אמריקאי ובו סיכום מהותו של האדם: אדם ממוצע בגובה ובמשקל בינוני, מכיל כמות שזמן המספיקה לייצור שבעה מלבני סבון… ברזל לייצור מסמר בינוני… סוכר למילוי צנצנת… סיד לסיוד לול תרנגולים… זרחן למריחת אלפיים ראשי גפרורים, אשלגן לפיצוץ תותח צעצוע… מגנזיום וגופרית. ויסודות כימיים אלו מחירם תשעים ושמונה סנט בקירוב…".

גל גיחוכים נשמע מכל פינות האולם. (מצד אחד הכל נשמע אמיתי. שהרי אין באדם ולא נתגלה בשום מעבדה בעולם יותר מאשר אוסף של חומרים. ואף על פי כן הכל מרגישים בתת הכרתם שמשהו בקטע הזה לא מספק, מוזר… לא מתאים כל כך למהותו האמיתית של האדם, ולכן הכל מגחכים).

האם האדם הוא רק מערכת חומרים בלבד? קשה לנו לקבל את הדבר!

באדם יש… תחזיקו חזק, לא להיבהל, ולא לסגור את החוברת, באדם קיימת נשמה! (נשמה זה מושג שאנו לא מבינים, אך אין צורך להיבהל מלהשתמש בו – אנו יודעים שהיא קיימת והיא אותו "משהו" המייחד את האדם.

ניתן לתת דוגמא נוספת למושג שאנו לא יודעים להגדיר אך מרגישים אותו ומדברים עליו – "האהבה" – נשאל אותם מה זאת "אהבה" – התיאורים יהיו הביטויים של האהבה ולא ההגדרה עצמה – אך בכל זאת אין לנו בעיה להשתמש במילה זו).

נשאל את החניכים כיצד חשב הסנגור לזכות את הנאשם בעזרת הדברים שטען?

נראה כי אם נניח שבאדם לא קיימת נשמה, לא ניתן להאשים אותו ברצח זה מאחר והאדם המורכב ממערכת חומרים בלבד – אינו יכול לשלוט על מעשיו – הרצח היה בעקבות בלוטת רצח שגדלה בו באותו היום ואין לו שום שליטה על כך (כמו שאין לנו שליטה על הגובה שלנו…)

אם כן – אותה הנשמה היא המעניקה לאדם את "האדמיות" שבו את האחריות למעשים וכו'.

נקריא את סוף המשפט

"אני מרוצה", אומר תומס קילר להפתעת כל הנאספים "שנגזר עלי עונש מוות. רק עכשיו מבין אני את משמעות וחומרת המעשה שעשיתי, רצחתי אדם אשר נברא בצלם אלוקים! פגעתי בנפש נעלה ולא בסתם מערכת חומרים אשר כמותה מצויה גם אצל הסוס והחמור. פגעתי במהות קדושה ונעלה. בחוש העל-טבעי הבריא שבי, הקרוי נשמה, מכיר אני עד עומק נפשי, מה גודל חטאי. מאושר אני ממש, שנגזרה עליי מיתה בבית דין זה. תקוותי היא, כי סבל המוות יכפר, ולו במעט, כל פשעי הנורא כלפי אלוקים ואדם".

שלב ד:

נציג בפני החניכים 3 מעגלים – אחד בתוך השני (נראה מסובך לעשות? – בריסטול + מחוגה יפתור את הבעיה…) כאשר הכותרת למעגלים יהיה "אדם".

אדם

נפזר על הרצפה מושגים הקשורים לאדם

והם יצטרכו להתאים כל מושג למעגל

המתאים לו כשלבסוף ננסה להגדיר כל מעגל:

המושגים:

ענוה גובה צבע עיניים אהבה ידידות כעס גרביים

רעד חכמה

כמובן המושגים הגופנים – שייכים למעגל החיצוני הנקרא גוף (אפשר לכתוב על המעגל ואם זה בשבת להכין פתקים מבעוד מועד).

המושגים השייכים, למידות, אופי מחשבות וכו' שייכים למעגל האמצעי הנקרא נפש.

המעגל הפנימי – הוא הנשמה!

אז מה היה לנו!!!?

ראינו שאדם מורכב מ- 3 מעגלים מעגל חיצוני שהוא הגוף המעגל הפנימי שהוא הנפש הכולל רגשות, תכונות וכו' והמעגל הפנימי ביותר שזוהי הנשמה.