יין הוא מיץ ענבים, שהשמרים הטבעיים שעל הענבים, והשמרים שהוסיפו למיץ, הפכו את הסוכר הטבעי של הענבים, לאלכוהול. ישנם ממצאים ארכיאולוגיים שמראים שהייצור הראשון של יין היה ביגאורגיה. לאחר מכן, ישנן עדויות לייצור יין באימפריה הפרסית, בארמניה, בארצות הבלקן ובמזרח התיכון. מעניין לציין שהשיטה לייצור יין, השתפרה מאד בתקופת האימפריה הרומית. והדבר השפיע גם על ייצור היין בארץ ישראל, שהייתה באותם ימים, חלק מהאימפריה הרומית.
החל מסוף המאה ה- 19, עם העליות הראשונות לישראל, שימשה הגפן כענף חקלאי חשוב במושבות של הברון רוטשילד וחברת פיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל). בשנת 1,870 עם הקמתו של בית הספר מקווה ישראל (בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל), התחילו בגידול מסודר של גפנים ובייצור יין ביקבים.
יין אדום - מופק מענבים אדומים. בזמן התסיסה, משרים את הענבים עם הזג (הקליפות) שלהם. לאחר הפקת הפיגמנט (הצבע) האדום מהזג, מפרידים ומוציאים מהיין, את הקליפות ואת הגרעינים.
יין לבן - יין לבן מיוצר מענבים ירוקים, או מענבים אדומים. נשמע מוזר, אבל אם תיקחו ענב אדום ותסחטו אותו באצבעותיכם, תוכלו לראות שהמיץ שלו יצא לבן. כדי להפיק יין לבן, צריך כבר בתחילת התהליך, לסחוט ולהפריד את הגרעינים ואת הקליפות מציפת הענבים.
יין יבש - זהו יין שבו השמרים הפכו כמעט את כל סוכר הענבים לאלכוהול. כך שבכל ליטר של יין יש פחות מארבעה גרם של סוכר.
יין חצי יבש - ביין הזה, הפסיקו באמצע את תהליך התסיסה של השמרים, שזה מה שעצר את הפיכת סוכר הענבים לאלכוהול. כך שליטר יין חצי יבש, מכיל ארבעה גרם עד חמישה עשר גרם, של סוכר ענבים.
יין חצי מתוק - בליטר יין כזה, כמות הסוכר היא חמישה עשר גרם עד חמישים גרם.
יין מתוק - ליטר יין כזה, מכיל למעלה מחמישים גרם סוכר.
מיץ ענבים - המיץ של הענבים נקרא תירוש. המיץ לא עובר תהליך של תסיסה, לכן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.
גבינה וייןצילום: shutterstock
מה יוצא לנו מזה? ביין יש שפע של נוגדי חימצון שנקראים "פוליפנולים". תפקידם של נוגדי החימצון, הוא להגן על מערכת החיסון שלנו. הפוליפנולים, נמצאים בקליפה של הענב. שזה אומר, שהפוליפנולים נמצאים רק ביין האדום, ולא ביין הלבן. המזל הוא, שהפוליפנול המסוים שנמצא ביין, נמצא כמובן, גם בענבים, וגם ברימונים, בתפוחי עץ, בחמוציות, בדומדמניות אדומות, בדומדמניות שחורות, באפרסקים, באגסים, בשזיפים, בתותי עץ, בקקאו ובקינמון. שזה אומר שלא צריך להשתכר, בשביל להיות בריאים!
בישראל, כל בקבוק יין וגם כל בקבוק של מיץ ענבים מכיל גם חומר משמר שמסומן כ E 220 ונקרא גופרית דו חמצנית, או סולפיטים. הפרדוקס הצרפתי מתאר את חוסר ההתאמה, בין התזונה הצרפתית שכוללת תפריט עתיר שומן, לבין התמותה הנמוכה, יחסית, של הצרפתים ממחלות לב. המסקנה הייתה שהיין (הצרפתים שותים הרבה יין), מגן על הלב. עם השנים הבינו שהפרדוקס הזה, נוצר בגלל טעות מאופן רישום סיבת המוות בצרפת.
הנטורופתית שרה בר אשר, מרצה בנושאי: תזונה ותעשיית המזון. להזמנת ההרצאה "מתוקים מהחיים": Barasher@zahav.net.il 054-5493632.