שאל את הרב

רגשות ומחשבות על זוגיות והורות: מה עושים עד למימוש??

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/05/23 21:33 יא באייר התשפג

שאלה

שלום וברכה

תודה רבה על האפשרות לשאול, לשתף ולקבל עצה טובה

אני עוד מעט בת 19, סוף שירות. מתלבטת שנה הבאה בין מדרשה ללימודים (אולי נושא לשאלה בפני עצמה..)

מדי פעם עולה בי הנושא של חתונה, קשר זוגי וכו, ומעסיק אותי.

אני יודעת שזה עדין לא הזמן שלי, אבל שמחה על הרצון והרגשות הבריאים.

למדתי פחות להילחם בהם ולפחד מהם. וכן לתת להם מקום, אבל עם מסגרת וגבולות. עם השכל גם..

אבל אולי הגישה הזאת לא מדויקת, ואני כן אשמח להכוונה בעניין הזה.. איך להתנהל עם הרגשות, והמחשבות, והדיבורים בעניין שעולים עם חברות וכדו

מה עושים עם זה בינתיים עד שיגיע הזמן לממש את הכוח הזה של אהבה שנמצא בי?

כלומר לאן מנתבים את כל הרגש הזה בינתיים.

האמת שמשהו דומה אני מרגישה גם ביחס לאימהות, שזה גם רגש טבעי שיש.

מה עושים עם זה עד המימוש עצמו?

ועוד שאלת השלמה לסיום ותודה על הסבלנות..:)

איך אפשר להתכונן לחתונה, לחיים משותפים- מעכשיו? מהשלב שלי?

תודה רבה

תשובה

שלום רננה.

איזה כיף ששלחת לנו כאלה שאלות נהדרות. ממה שהבנתי, את מתארת מצב בו את נמצאת בשירות לאומי, על סף השלב הבא בחייך (מוזמנת לשלוח על כך שאלה נפרדת ולפרט לבטים!) ומרגישה את עצמך עסוקה ברגשות וברצונות בתחום הזוגי וההורי. אני מודה שאולי לא הצלחתי כל כך לרדת לסוף דעתך ולהבין מה מעסיק אותך, אך אני אענה על פי מה שהבנתי. תרגישי חופשי לשלוח הבהרה אם את מרגישה שאני לא קולעת לליבך!

כפי שתיארת, הרצון והשאיפה לזוגיות הם רגשות טבעיים ביותר ומבורכים, ויכולים גם להיות מאוד מבלבלים ומטלטלים. הם יכולים להציף הרבה שאלות, כמו, איך יודעים מי מתאים עבורי? איך נכון להתנהל בתוך קשר? כמה זמן "כדאי" לצאת לפני חתונה? מתי זה זמן טוב לצאת בכלל? אז הדבר הראשון שאני רוצה להגיד לך, זה שאין תשובה נכונה, כמעט אף פעם. לכל אחד ואחת יש את הקצב הנכון להם ואת השיקולים והמחשבות והרצונות שלהם, אין שניים דומים. אפשר לקחת נשימה עמוקה – כל מה שאת מרגישה זה בסדר!

לגבי מה עושים עם כל התחושות הללו עד שתרגישי מוכנה לממש אותן - זו שאלה מורכבת. מה השיקולים שלך? למה את לא רוצה לממש את הרצון שלך בזוגיות? לפעמים כשאנחנו מזכירים לעצמנו מדוע חשוב לנו לפעול בדרך מסוימת ומהם הערכים המנחים אותנו, זה יכול לעזור להרגיע ולעשות סדר.

מה אפשר לעשות עכשיו?

אולי את לא מרגישה בשלה להתחיל לצאת, אבל תמיד יש מקום להתבוננות פנימית – מה לך חשוב בקשר? מה את מחפשת? על אילו תכונות בתוכך היית רוצה לעבוד יותר, לקראת זוגיות? אותו דבר לגבי אימהות – מה האני מאמין שלך בהורות? למה את מתחברת ולמה פחות? כמובן שהעמדות שלך בנושאים הללו יכולות עוד להשתנות פעמים רבות עד לרגע המימוש בפועל, אך אולי העיסוק התיאורטי בדברים ובניית סוג של "אני מאמין" עבור עצמך, יכול לתת לך ערוץ לנתב לשם את כל הרגשות והמחשבות שלך בנושא.

בנוסף, אני ממליצה לך להתחיל להתבונן בזוגות המקיפים אותך – בין אם מדובר בהורים, דודים, או חברות נשואות, ולנסות לחשוב עם עצמך למה את מתחברת. לכל זוג אופי משל עצמו ודרך אחרת להביע אהבה וחיבור, אין דרך אחת נכונה. ההתבוננות מסביב יכולה לתת לך הרבה דוגמאות לגבי איך קשר בריא נראה ומתנהל, מה שיכול לעזור בהמשך הדרך.

כמובן, קשה מאוד להתמודד לבד! זה רעיון טוב לדבר על המחשבות והתחושות שלך עם אנשים איתם את מרגישה בנוח ושמכירים אותך טוב. אלה יכולים להיות בני משפחה, חברים, מורים, או דמויות אחרות. חשוב שיהיה מדובר באנשים שאת מרגישה איתם בנוח לדבר בפתיחות ובכנות, ושלא ישפטו אותך על הדעות שתביעי.

את מוזמנת כמובן לשוב ולפנות גם אלינו, להמשיך לשתף ולעדכן איך הולך. בנוסף, אם את מרגישה שהמענה היה פחות מדויק בעבורך, אשמח שתפני שוב ותדייקי אותי. אפשר לפנות כאן באתר בשאלה חדשה:makshivim.org.il/ask-away, וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

נילי

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות