תורת א''י

שלום וברכה!

המושג "תורת ארץ ישראל" הוא מושג שמקורו במדרש "וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י" (בראשית רבה ט"ז, ד)
‎מכאן אנו לומדים שישנו ייחוד בתורה הנלמדת בארץ ישראל.
ניתן ללמוד על ייחודה של תורה זו ממה שכתוב בגמרא בבבא מציעא דף פה עמוד א:
"רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה." (כשעלה רבי זירא לארץ ישראל, ישב מאה תעניות ע"מ לשכח ממנו את התלמוד הבבלי כדי שלא יטרידו). ומסביר שם רש"י "גמרא בבלאה - גמרא שלנו".
אנו רואים שרבי זירא ראה הבדל גדול בין התלמוד שלומדים בבבל לבין זה הנלמד בארץ ישראל, הוא פחד שהדברים אותם למד בבבל יפריעו לו ללמוד את תורת א"י.

נדמה לי שעד כאן כולם פחות או יותר מסכימים. השאלות שמתעוררות עכשיו הן, "מה זה?" "מה זה אומר?" "כיצד המיקום הגאוגרפי משפיע על לימוד התורה?"
ישנן מספר תשובות לכל אחד מהשאלות שהעלינו, אנסה להציג את המושג בפשטות על פי הצורה שאני מבין אותו כפי שקיבלתי ולמדתי אותו בישיבת מעלות.

החידוש הראשון שבתורה זו הוא המעבר משאלת ה"איך?" לשאלת ה"למה?". לא עיסוק רק במה מותר ומה אסור אלא גם מהו הטעם, מהו הרעיון, שעומד מאחורי קביעה זו.
משל למה הדבר דומה? כאשר אני אומר לאדם שעליו לעצור באור אדום ראשית עליו לשאול "איך?", כלומר, לכמה זמן, היכן עוצרים, מתי מותר לנסוע?, לאחר מכן הוא יבוא לשאול "למה?" מדוע עלי לעצור?
כשם שאנו מבינים שמאחורי חוקי התנועה עומד רעיון שממנו הם נובעים והם נקבעים לאורו, כך אנו מניחים שההלכה איננה שרירותית אלא מכוונת להשלמת איזה רעיון גדול שעומד בבסיסה.
נראה לי שגם על רעיון זה לא נמצא רבים שיחלקו. המחלוקת בשלב זה תהיה האם באמת זה קשור לתורת ארץ ישראל, והאם יש לעסוק בטעמי המצוות, אך זו מחלוקת כללית שלא נוגעת דווקא בנושא זה.
לא רק בהלכה נעבור משאילת ה"איך?" לשאלת "הלמה?" אלא גם בדרכי הלימוד, לאחר שקבענו "איך" דבר מסוים נלמד, האם זה קל וחומר או גזירה שווה?, האם זה חסורי מחסרא או אוקימתא? נשאל את עצמנו "למה" הוא נלמד דווקא דרך כלל זה. כל זאת בהנחה שדרכי הלימוד של כל הלכה מתאימות לאותה הלכה ויכולות לשפוך אור על מהותה של אותה הלכה (אתן עוד הסבר לנושא זה בהמשך).

אחר שהסברנו את העיקרון היסודי עלינו לשאול את עצמנו "היכן מוצאים תשובות לשאלותינו?" ו - "איזה סוג של תשובות אנו מחפשים?"
נראה שיש מספר תשובות אפשריות לשאלות אלו, אחלק אותן לשלוש (ניתן למצוא חילוקים מדויקים יותר, אך זה יספיק לענייננו):

1. תשובות מוסריות. ההלכה הנלמדת באה לתקן את המצב המוסרי, היא מלמדת אותנו רעיון תורני מוסרי. לדוגמא, כאשר השור שלי נוגח את השור של השכן עלי לשלם לו. "למה?" כי כך זה מוסרי. לפעמים נוכל למצוא מחלוקות בהלכה המבטאות מחלוקות בין תפיסות מוסריות שונות, לדוגמא, ישנה מחלוקת תנאים במצב הבא: כאשר אדם מזיק את שכנו, האם עליו לשלם לפי ערך רכושו של המזיק או לפי ערך רכושו של הניזק? ניתן לומר שיש כאן שתי תפיסות מוסריות, הראשונה, כאשר אדם מזיק הרי הוא פגע בדבר מה בעולם ועכשיו עליו להשלימו לפי ערך הדבר המוזק, השניה, כאשר אדם מזיק הרי הוא עשה מעשה לא טוב ועליו לתקן את מעשיו, ממילא עליו לשלם לפי הערך של הרכוש שלו, כלומר מה הבעיה בהיזק? העובדה שהעולם ניזוק או העובדה שאני הזקתי?
נראה שאל הרמה הזאת (או לפחות לחלק הפשוט, לפני הסברי המחלוקת) יגיע כל לומד עיון, החידוש יהיה בקישורו של דבר זה אל תורת ארץ ישראל.

2. תשובות בדרכי מחשבה. לעיתים לפי לימודי חז"ל נוכל ללמוד כיצד חז"ל חשבו ואיך יש לקרוא את התורה ואת העולם. לא אביא דוגמא שכן זו אצטרך להאריך ואין זה המקום.

3. תשובות מעולם המדרש והספרות הפנימית, הקבלה והסוד. על פי אמירתנו כי כל הלכה מקורה ברעיונות עמוקים, אנו מחפשים את בסיסי הרעיונות בספרות אשר עוסקת בהצגת העולם על פי תפיסת היהדות, אנו מראים כיצד הרעיון שמופיע בקבלה בא לידי ביטוי בהלכה הזו, דבר זה מלמד אותנו על מהותה של ההלכה. כמו כן בספרות הסוד גם הסברים עמוקים ללימודים שונים של חז"ל (קל וחומר, גזרה שווה וכו'), על פי הבנת הסברים אלו נוכל להבין מדוע הלכה זו נלחמת דווקא כך ונוכל ללמוד עוד על מהותה של ההלכה. דוגמאות תמצא במקורות שאביא.
נראה שכאן נמצאת רוב המחלוקת, דבר זה הוא מה שנקרא "שילוב הלכה ואגדה" אשר יש שקראו לו "כלאים", למיטב הבנתי המחלוקת בד"כ היא לא על עצם הרעיון אלא על השאלה האם יש בכוחנו להגיע להבנות כאלו והאם ראוי ללמוד כך בצורה המונית.
דרך אגב, לא רק בישיבת מעלות לומדים כך הדברים הולכים ומתפשטים, ניתן למצוא היום לא מעט ישיבות שלומדות בצורה דומה, לא כולם מייחסים את זה לתורת ארץ ישראל בדווקא.

מה הקשר בין כל זה לארץ ישראל?
ארץ ישראל היא ארץ של חיי תורה ולא רק של לימוד תורה. ארץ שבה יש צימאון להבין את הדברים בצורה גדולה, את ההיגיון של הדברים, לעשות דברים מתוך הזדהות ולא כצפצוף הזרזיר, הבנה עמוקה של ההלכות יוצרת הזדהות וחיבור טובים יותר, דבר שב"ה יביא לאהבת תורה ואהבת ה'.

כתבתי על קצה המזלג, מומלץ מאוד להרחיב בנושא, מקורות ומאמרים תוכל למצוא באתר תורת ארץ ישראל http://www.yesmalot.co.il/torat-il/main.htm

מקווה שהרוויתי צימאונך, בברכה,
יונתן.