שאלה
שלום הרב!
באזרחות הנני הולך עם ציציות בחוץ, אני אשכנזי ולכן אני לא חורג ממנהג אבותיי.
אך כשהגעתי לצבא הדבר נהיה יותר מורכב..
מצד אחד אין איסור "צבאי" להוציא את הציציות החוצה ואני יכול לעשות זאת, אך מאידך סביבת העבודה שלי לא דתית כלל ואני חושש שזה יכול לפגוע ביחסים שלי עם עמיתיי מפני שזה א. משדר ריחוק רחמנא ליצלן ו-ב. אולי אף יגרום לחילול ד' במובן מסוים מפני שאם אני אצור קירבה ואפילו מותרת (כמובן שאני מדבר על היחסים שלי עם חיילות בנות שבסביבת עבודתי) אולי אחשב כמתירני מידי והרי רק דוסים הולכים עם ציציות בחוץ ולכן איך אתה מרשה לעצמך אפילו לפתוח בשיח קל עם מישהי כלשהי (כמובן שגם מזה אם הייתי יכול הייתי נמנע אך בעוונותינו הרבים אלו דברים שנצרכים למהלך העבודה השוטף).. אם כן, מה לעשות? האם ללכת עם ההלכה עד הסוף ללא התחשבות בסביבה ולהוציא את הציציות החוצה? או שמא לא?
תודה רבה!!
תשובה
לשואל שלום רב.
אינני חושב שזה משדר ריחוק או ניכור. זה תלוי בך ובהתנהגותך. אם תהיה בחור נעים הליכות ונחמד לחביריך, לא תהיה שום דחיה. לדעתי, כשאדם משדר רצינות ועקביות, ורואים שיש כאן משהו אמיתי ורציני, מכבדים ומעריכים איתו. וכשזה מתלווה לנעימות, השקעה ומקצועיות, זה יחבר ביניכם, ויגרום לקידוש ה'.
ולגבי ההבט השני, אדרבא, תשמור על עצמך ותקפיד על הלכות צניעות, נגיעה, יחוד, שמירת הלשון, על שמירת העיניים וכו'.
בברכה
אפי קיציס