"נתתי לצ'אט חמישים כרטיסיות ממוצעות של בנות וביקשתי ניתוח סטטיסטי. התוצאה? 80% בישול, 80% טיול, 80% חינוך, 80% סיעוד. אצל הבנים זה בדיוק אותו דבר". כך פותח עמיחי סיאני את תיאורו אודות עולם הדייטים של בחורי הישיבות הסרוגים. הוא בן 23, גדל בנוף הגליל ותלמיד שיעור ה' בישיבת ההסדר במעלות. עבורו, החיפוש אחר זוגיות מעניק רוח חיה וצבע להווי הישיבתי הצפוף. לדבריו, הגנריות הקיימת בכרטיסיות ההיכרות אינה דווקא שלילית, וצריך לשמור על סגנון מסוים. "אל תבעט החוצה בכרטיסייה את כל מה שיש לך להגיד. שמור על קצת זהירות".
אתה חייב להציע מקום לדייט גם אם אתה מגיע לאזור שלה
במהלך השיחה, סיאני מציג את חמשת כללי הדייטים הבסיסיים של בחורי הישיבות. אחד מהם הוא מיקום הדייט הראשון. "אתה חייב לזום, אתה חייב לקבוע מיקום, ואתה חייב להגיע אליה. השם ישמור שהיא תחצה את החצי שעה נסיעה, חס וחלילה. אתה צריך להגיע אליה גם אם היא גרה בראשון לציון ואתה במעלות. ואחרי שאתה עושה את ה-4.5 שעות נסיעה האלה אליה, מצופה ממך כחלק מהמשחק גם לדעת איזה מקום מתאים להיפגש".
לצפיה הפרק ביוטיוב:
"לפעמים חלק מהמשחק זה להציע מקום, למרות שיש גן ממש קרוב ליד דירת השירות שלה וכולנו יודעים שבסוף ניפגש שם. אבל כדי להיראות אטרקטיבי וכדי להיראות גברי, אני אציע מקום X, היא תגיד 'אני חושבת שאולי עדיף מקום Y', ושנינו נסכים. צריך מצד אחד להציע ומצד שני לא להיות נחרץ; להראות שאתה מאפשר מרחב, אבל כן להראות אסרטיביות. אנחנו נשחק את המשחק אם צריך".
איך נפרדים? בהודעה או בשיחת טלפון?
סוגיית סיום הקשר היא אחת הרגישות ביותר. בעולם הדייטים הישיבתי קיימת הבחנה ברורה: "נפרדים" זה ממערכת יחסים ארוכה, אבל אחרי שניים-שלושה דייטים, "חותכים". בעוד שרבים מחבריו מעדיפים לשלוח הודעת וואטסאפ קרירה, סיאני מתעקש על שיחת טלפון: "בסוף הבחורה השקיעה, פינתה זמן, התרגשה. טלפון זה מכבד. אבל אל תעשו סמול-טוק שלם לפני שאתם אומרים את הפואנטה, זה פשוט כואב. לסיים קשר מהר ומנומס". מנגד, ברמה האישית הוא מודה: "אם בחורה לא רוצה אותי, עדיף הודעה. שנתחתוך על המקום בלי דרמות. אני כבר אשב עם גלידה, הכל טוב".
אחד הכללים החשובים ביותר שסיאני מנה הוא זהות המשדך: "אל תקבל הצעה ממי שאתה לא יכול להגיד לו לא". הוא מסביר כי תלמידי הישיבה עלולים להסתבך בתיאורים מפותלים מול הרב שמנסה להציע להם מישהי לצאת איתה, כשהם מתקשים לדבר בכנות אודות העדפותיהם.
להאזנה לפרק לספוטיפי:
"איך אני אומר לרב שאני לא רוצה לצאת איתה לדייט כי היא לא נראית יפה בעיניי? מביך, מוזר. מה הוא יחשוב עליי? האם אני אמור להגיד לו את העדפות שלי? לגבי הדברים הרוחניים זה מאוד יפה, אני יכול לשפוך על הרב מה שאני רוצה. אבל מה עושים לגבי מראה חיצוני"?
הוא מסייג ואומר כי הדבר תלוי גם במידת הפתיחות של המשודך. "אני דוחף חבר'ה: תגידו לרב משהו, תזרקו לו מילה. יש מכבסות מילים מטורפות איך להגיד את הדברים. נגיד שאתה רוצה בחורה שהיא רזה, אפילו לא רזה, אז אתה אומר לרב: 'הרב, אני מעדיף מבנה גוף רזה'. אז לא דיברתי על הבחורה ולא אמרתי את זה ממש ככה, אבל בלעתי את זה. או אם אתה רוצה בחורה שחומה, תגיד לרב: 'אני הייתי מעדיף בחורה בסגנון ספרדי'". דווקא לגבי גובה, מבחינתו בזה אין קושי. "זה בסדר להגיד לרב שאתה מחפש בחורה נמוכה במיוחד. זה משום מה מקובל, גם אצל בנות זה 'רוצה בחור גבוה'".
"הרבנים מורידים את גובה הלהבות", אומר סיאני. "הם מזכירים לנו שאנחנו לא הבן אדם הכי צדיק בעולם ושצריך לבחון את עצמנו לפני שאנחנו שופטים בחורה במדדים חיצוניים נוקשים".
מילון המושגים של הבייניש שיוצא לדייט
"בוגרת" ו"צעירה" - החברותא המבוגרת והחברותא הצעירה הלומדות יחד בבית המדרש. אם ה"בוגרת" מסתובב לבד בערב - הצעיר בדייט.
"לבעוט באצטרובלים" - ההליכה המתוחה של בחור מחוץ לבית המדרש בזמן שהוא מדבר בטלפון עם הבחורה, תוך שהוא בועט באבנים או אצטרובלים.
"תור לשיננית" - התירוץ הרשמי והשחוק ביותר שכל בייניש משתמש בו כשהוא צריך להיעלם מהישיבה לטובת פגישה.
"אתה שומע?" - מילת הקוד הקבועה בוואטסאפ. המשמעות האמיתית: "יש לי הצעת שידוך בשבילך, תתכונן".