פסח בחו''ל אצל ההורים

שלום.

אחלק את שאלתך לשלושה תחומים: א. עשיית מלאכה ב. תפילות ג. מנהגי החג

עשיית מלאכה:
אומרת המשנה במסכת פסחים דף נ עמוד א
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין - נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם. ואל ישנה אדם מפני המחלוקת.
ובגמ' מסופר על רבה, שגר בא"י ובא לבבל, שאכל דבר שבבבל לא נהגו לאכול. כאשר נכנסו אליו רבנים מבבל הוא החביא את המאכל. והקשו על המעשה בגמרא מדוע הוא אכל בבבל מאכל שמותר רק בא"י הרי אסור לשנות ממנהג המקום! האמוראים נתנו שני תשובות א. שתלוי המקום שממנו יצא ואליו הגיע והולכים ע"פ המקום שכפוף לשני מבחינת הפסיקה ב. לא משמע מה המקום הכפוף לשני אלא אם דעתו לחזור למקום שיצא משם נוהג המנהג המקום שיצא ממנו ואם דעתו להשתקע נוהג כאנשי המקום שבא לשם.
בהמשך הגמ' שם חילקו האמוראים בין מקום יישוב למקום שלא גרים שם, כמדבר. במקום יישוב לא עושים מלאכה מפני המחלוקת וכשלא נמצא במקום יישוב אין חשש מחלוקת ומותר.
נחלקו הראשונים האם מותר לעשות מלאכה בצינעא במקום היישוב: לדעת התוספות (שם תוד"ה ביישוב. לדעת התוס' "לא אפשר למלאכה בצנעא כמו בשאר דברים") הרמב"ן ועוד ראשונים אסור (וכתב בעל המאור שאסור משום שפשט המנהג בכל ישראל.) ולדעת הרא"ש, הר"ן, הרמב"ם ועוד ראשונים יהיה מותר.
בשו"ע פסק (או"ח סימן תצו סעי ג):
בני ארץ ישראל שבאו לחוצה לארץ, אסורים לעשות מלאכה ביום טוב שני ביישוב, אפילו דעתו לחזור; וכל זמן שלא הגיע ליישוב, אפילו אין דעתו לחזור, מותר, לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן. אבל אם הגיעו ליישוב, ואין דעתו לחזור, נעשה כמותן ואסור בין במדבר בין ביישוב. וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם.
בשו"ת אבקת רוכל למרן השו"ע משמע שפסק בשונה מהשו"ע שיהיה מותר בצינעא לעשות מלאכה.
האחרונים דנו בסוגיה ורבים פסקו להחמיר בעשיית מלאכה גם בצינעא וכך גם הסביר החיד"א בשו"ת אבקת רוכל.
לפ"ז נראה שיש לאסור עשיית מלאכה גם בצינעא ביו"ט שני וכך פסק בשו"ע הרב ובערוך השולחן.

תפילה:
כיוון שתפילה היא דבר שבצינעא אנו פוסקים שיתפלל כאנשי א"י וכך כתב מרן בשו"ת אבקת רוכל, והמגן אברהם ועוד אחרונים.

מנהגי החג:
לעניין מנהגי החג שניכרים כתבו הפוסקים שלא ישנה מאנשי המקום, לכן ילך בבגדי חג.
לעניין ליל ביו"ט השני כתב הרב משה פיינשטיין באגרות משה (אורח חיים חלק ג סימן עב) שיעשה איתם את הסדר אך יעשה זאת ללא אמירת הברכות אך בצורה שלא יהיה ניכר השינוי וכן שתדליק האשה נרות חג ללא ברכה וכדומה.

לסיכום:
יהיה אסור לכם לעשות מלאכה כולל לסוע באוטו וכו'.
תפילות ומנהגי החג תראה כאנשי המקום אך תעשה בצינעא לפי מנהג ארץ ישראל.
אם ברצונך להמשיך ולהעמיק בנושא ניתן לעיין בשו"ת יחווה דעת לרב עובדיה יוסף חלק ג סימן לה.

בברכה,
חיים.