שאל את הרב

מה נחשב יסורים

חדשות כיפה צוות ישיבת קרני שומרון 17/12/05 21:52 טז בכסלו התשסו

שאלה

(מצטער על האריכות אבל זה מאוד חשוב לי, אפשר לענות רק על הנושא)

מה נחשב בעצם איסורים?

הרי יכול להיות אדם חולה, ששמח על כך כי יש לו חופש מבי"ס למשל.

ויכול להיות אדם בריא שמתיסר על זה שאינו חולה.

האם יסורים נמדדים לפי הרמה הממוצעת- ברגע שזה דבר שרוב העולם יסבול ממנו זה יסורים?

או שמא יסורים נמדדים ברמה אישית, וברגע שאני אישית מתעצב זה יסורים?

האפשרות הראשונה קשה להבינה, כי בסה"כ יכול להיות מצב שאדם לא הרגיש שום יסורים ובעצם נחשב שקיבל יסורים! איך זה יכול למרק עוונות? איך זה בכלל יכול להוות יסור אם זה לא יסור?

ניחא אם היה צער אובייקטיבי, אבל הרוב המוחלט של הצער הוא סובייקטיבי! עובדה שאנשים מסוימים נהנים ממה שאנשים אחרים מגדירים כצער!

והאפשרות השנייה גם קשה, כי לפי זה אדם שכל הזמן מסתכל בעין ראה, למרות שחייו מתנהלים על מי מנוחות נחשב כמיוסר! וגם כאן לא מובן איך העוונות מתמרקים.

בקיצור, אדם אופטימי וסימפטי לא יחשב כאדם שקיבל אי פעם בחייו יסורים, ואדם פסימי יחשב כאדם שכל חייו מלאים תלאות וקשיים.

תודה רבה (גם על ההקשבה...)

תשובה

שלום וברכה,

שאלתך טובה, שכן לכאורה ההגדרה של ייסורים תלויה בכל אדם ואינה אובייקטיבית. אולם אנסה לברר את הדברים.

ייסורים הם כל דבר שגורם אי נעימות וצער לאדם, בין צער גופני ובין צער נפשי. זה כולל אפילו דברים קטנים- בגמרא (ערכין טז) נאמר שאפילו אם אדם לבש את בגדו הפוך בטעות, או שרצה להוציא שלושה מטבעות מהכיס והוציא רק שניים- גם זה נחשב לייסורים.

לפי זה ההגדרה של ייסורים היא אישית- כל אחד לפי מה שגורם לו צער וסבל. אם יש משהו שגורם סבל לרוב העולם אבל לא לאדם מסויים- זה לא ייחשב לו לייסורים.

אולם, צריך להבדיל בין הייסורים עצמם, לבין היחס הנפשי אליהם:
למרות שהייסורים בהגדרתם אינם נעימים, האדם מצווה לקבל אותם בשמחה, ולדעת שהם באים לטובתו כדי לזכך את נפשו ולכפר על חטאיו. משל לאדם העובר טיפול רפואי מכאיב, המרגיש את הכאב ואי הנעימות, אבל שמח כי הוא יודע שע"י זה יהיה בריא* או חייל שעובר אימון קשה ומפרך, אבל הוא שמח כי הוא יודע שבזכות זה הוא יהיה חייל טוב יותר.

אמת נכון, שמי שמסתכל על החיים בגישה אופטימית ומתוך אמונה בה', יזכה לחיים שמחים ומאושרים, גם אם יבואו עליו צרות וייסורים קשים. הרי ה' אינו רוצה שנהיה עצובים ומדוכאים, חלילה, אלא שנעבוד אותו בשמחה ובטוב לבב, ונודה לו על כל מה שבא עלינו. וגם אם אדם צריך ייסורים בתור כפרת עוונות, הרי העובדה שהוא מקבל אותם בשמחה- היא עצמה מראה על התקרבותו לה', וממילא כך מושגת המטרה של תיקון החטא, והאדם "יוצא ידי חובת ייסורים".

אמנם לא כתבת מדוע שאלה זו מטרידה אותך, אבל אם זה משום שאתה חושש מפני ייסורים על עוונותיך- עליך לדעת קודם כל, שעצם היראה מפני העונש מראה על ההכרה בחומרת החטא, וממילא על כך שאתה בדרך הנכונה לעשות תשובה. ולכן התחזק בעשיית תשובה על חטאיך, ובטח בה' שיעזור לך לתקן מה שקלקלת. ועוד דבר- אמרו רבותינו שע"י לימוד תורה מתכפרים עוונותיו של אדם גם בלי ייסורים, או שיצא ידי חובה ע"י ייסורים קטנים כמו שהזכרתי לעיל. ולכן אין לפחוד, אלא להתחזק בתורה, במצוות ובאהבת ה', ולקבל בשמחה כל מה שמגיע.
נשמח לתגובה: karnei_shomron@intermail.co.il

בברכה צוות המשיבים של ישיבת ההסדר קרני שומרון.

כתבות נוספות