שאלה
שלום רב
לפני כשנתיים התחלתי ללמוד באופן אינטנסיבי את תורת הרב קוק, ובכלל אמונה - דרך הרצאות מכון מאיר, לאחר שנים שהייתי מחובר לתורת חב"ד.
כ"מקורב" לחב"ד הייתי, מטבע הדברים, גם מתפלל באדיקות יתר, וכל עבודת השם היתה יותר בחום והתלהבות, כדרך החסידות בכלל וחב"ד בפרט.
כאשר התחלתי ללמוד בשיטה השכלתנית של מכון מאיר, מתוך הנסיון "להשתחרר מהדימויים וההגשמה של האלוהים" יצא שפשוט איבדתי אותו! אין אני עוד יכול לפנות בתפילה "אליו" כאשר "אין הוא", והמושג "אלוהים" הוא למעשה אינו מושג בכלל, ולחשוב עליו כ"מישהו" שיושב שם למעלה נחשב כסוג של "עבודה זרה מותרת".
כששאלתי בחורי ישיבה שאלות כאלה, התשובה היתה בכיוון של "אתה צריך להשתחרר מהחשיבה הפילוסופית ופשוט להרגיש את אלוהים, ושהוא אוהב אותך". אבל על דרך האמת - האם אני צריך להשתחרר מן האמת?! סופסוף הגעתי לדרגה גבוהה ומופשטת יותר בדעת אלוהים, אז מדוע עלי לחזור שוב למושגים ילדותיים ולתפיסת אלוהים כ"סבא טוב שדואג לי"?
ולאחר ההקדמה הארוכה הזאת, למי אני בעצם מתפלל בסופו (ובתחילתו) של יום?
בברכה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב,
אכן שאלה גדולה היא, הרי כל עולם הדימויים יכול להיבאנו לעבודה זרה. והאמת ששתי התשובות נכונות וצריך את שני הדברים, גם את ההבנה הפשוטה. אם כבנים ואם כעבדים. וגם ההבנה השכלית הפילוסופית המורכבת שלפעמים מוציאה את התחושה הפנימית של מהות הדבקות.בזה נחלקו הרמב"ם ואחרים כגון רב חסדאי קרשקש בספרו אהבת ה'. אך, האמת היא משניהם יחד.
אך, להגיד על הרב קוק פילוסופי? הרי כל אישיותו הייתה מרגשת, השכל והרגש התאחדו אצלו לכלל עבודה אחת גדולה, ידוע שבוולוז'ין היה ממאריכי התפילה. והרב הנזיר קיבלו כרבו בזכות שמע תפילתו בשעת שחרית.הרב תבע איחוד השכל והרגש,מדרגות הנשמה השונות צריכות כלים שונים בעבודה, וגם האדם המשכיל בעל ההבנה העמוקה צריך את הרגש הפשוט של הפחד מה'.
יש מכנה משותף גדול בין תורת חב"ד לבין תורת הרב, שהעבודה דרך ההשכל בחוכמת הקודש היא עיקר העבודה. ובכל זאת לא זנחו את הרגש הטבעי הפשוט של יראת ה'.
סוף העניין לחבר בין התפיסות של ילדות עם תפיסות של גדלות, כי האמת מורכבת.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת בינות רעננה.