שאל את הרב

התלבטות אישית

חדשות כיפה הרב אליהו זייני 01/12/05 00:50 כט בחשון התשסו

שאלה

כבוד הרב שלומות ואור!

הנני פונה לרב בנושא התנהלותי האישית על-מנת להיעזר בנסיונו האישי-תורני והציבורי כאחד.

רקע אישי:

בן 27 ,רווק, סובל מזה כשתים-עשרה שנים,להערכתי,

מתסמונת ocd קשה.(טורדנות כפייתית)

בוגר ישיבה תיכונית,ישיבת הדרום,2.5 שנות לימוד ב"מרכז הרב",0.5 שנות לימוד בישיבת הכותל,4 שנות לימוד בישיבת אור-עציון במרכז שפירא.(אורך שנות הלמוד הינו לפי זכרוני המשוער בערך ולא במדויק)

במהלך שנות לימודי התורניים התאמצתי מאד לשמור הן על מסגרת והן על הישגים לימודיים נורמטיביים למרות שהייסורים והלחץ גברו עד מאד ושיבשו באופן משמעותי את לוח הזמנים, הריכוז וממילא ההישגים בלימוד.

אחת הנגזרות הבולטות של הבעיה היא מה שמכונה הפרפקציוניזם.

עם הזמן הפנמתי לעצמי את התובנה המציאותית שהקושי לתכנן סדר יום תורני יזום ותובעני לא מאפשר לי בטווח הנראה לעין להישאר במסגרת תורנית,לא להשתדך מתוכה וכמובן לא להתפרנס ממשלח יד תורני.היה זה תהליך ארוך של ניפוץ שאיפות אישיות.

כאן המקום לציין שבמקביל לתהליך התודעתי עברתי תהליך טיפולי- מקצועי הן על- ידי פסיכולוג והן על- ידי פסיכיאטר שעזר בעיקר במניעת הדרדרות תיפקודית אבל לא שיפר את איכות החיים הירודה.

בצר לי פניתי ללמודי הנהלת חשבונות,לימודי תעודה, מתוך מטרה לרכוש אמצעי פרנסה פשוט שאינו מחייב עמידה בדרישות לימודיות ומקצועיות גבוהות ביחס ליכולתי התיפקודית.

בהמשך ניסיתי למצוא עבודה ובמקביל לשדרג את הסיווג המקצועי בהנהלת חשבונות.עבודה לא מצאתי,ואת לימודי ההמשך הפסקתי בעקבות קריסה תיפקודית,סוג של מפולת שלא הצלחתי למנוע.

תוך זמן קצר חוויתי יסורים קשים שכללו דיכאון חולשה פיזית ונפשית במימדים עצומים ותחושה פנימית עמוקה של חורבן אישי.

החלפתי פסיכיאטר ובהחלטה משותפת החלטנו לקום מתוך ההריסות ולהילחם כמו מחדש בבעיה.במסגרת תהליך ארוך שנמשך עד הזמן הזה הצלחתי לשקם בס"ד את תיפקודי הן בהיבט החרדתי-כפייתי והן בהיבט הדיכאוני אך ברור לי שלמרות השיפור המשמעותי ביחס לנקודת השפל שחוויתי הדרך עדיין ארוכה ומחייבת סבלנות ומוטיבציה גדולים.

בנקודה זו הייתי רוצה לבקש מהרב עצה אישית.

בעקבות טיפול השורש במצבי נולד בי כמו מחדש הרצון להשתלב בעולמה של תורה ואכן התחלתי ללמוד באופן הדרגתי בכולל הנמצא בעירי, רחובות, כולל "יד- ברודמן".ראיתי בהחלטה ללכת בדרך זו ברכה ,ראשית

תשובה

שלום רב לך
מאד הצטערתי לשמוע שאתה סובל מדברים לא פשוטים, וטוב שאתה מנסה לטפל בדברים, אל תתיאש אלא תמשיך לשפר את החיים שלך, לחיות נכון וטוב ולזכות לשמחה אמיתית בחיים, ושכל הנפילות יעבור במהרה ושתזכה במהרה להקים בית נאמן בישראל.
אמנם אתה מבקש שאענה על השאלות אחת לאחת לפי הסדר, וכך אשתדל לעשות בעז"ה אך נראה לי שחשוב קודם כל להקדים נקודה חשובה, שאולי היא יסוד לרוב השאלות שאתה שואל, ואולי על ידי עיון בדברים, ובירור בהם ובנפש שלך באופן אמיתי ממילא הדבר יגרום לכך שעיקר הבעיות יעברו ותזכה לשינוי גדול בכל מהלך החיים שלך.
חשוב לדעת שפקודי ה' ישרים משמחי לב. הדרך להתחבר אל התורה היא על ידי שמחה, שהתורה משמחת והאדם שעסוק בתורה אמור להתמלא שמחה על הזכות שיש לו לעסוק בדברי אלוקים חיים, על הנפלאות של התורה ועד כמה היא מחיה את הנפש באמת.
אמנם לפעמים אנו מתרגלים לעולם תחרותי, ולעולם ביקורתי שממילא אנו נכנסים למערכת של התמודדות יום יומית שמשרה עלינו לחץ רב מאד. אמנם חשוב לזכור שלא זו דרכה של תורה. אמנם חשוב מאד לדעת את התורה, חשוב מאד להתקדם בתורה, אך הדרך לכך היא לא על ידי תחרות אלא על ידי נסיון להדבק בתורה בכל מהותו של האדם.
אמנם אמרו חז"ל שקנאת סופרים תרבה חכמה, ולכן על ידי תחרות בין תלמידי חכמים זוכים להגיע להישגים גדולים יותר, אמנם חשוב לדעת שדבר זה הוא רק אמצעי זירוז לאדם ולא עיקר בעצם הלימוד.
חשוב לדעת שכל לימוד תורה הוא זכות גדולה, והוא גורם לשמחה גדולה לשמים, וחיים לכל העולם כולו. אין לך דבר המתקרב במעלתו ללימוד התורה ואת הזכות הגדולה הזו חשוב לברר ולפתח ובכך לשנות את היחס אל הלימוד.
אמנם לימוד רבנות תורם הרבה להתקדמות הרוחנית של האדם, אך האדם צריך לבחון היטב האם מבחנים יקדמו אותו בלימוד או שמא יפילו אותו ויגרמו לו שהוא לא יהיה מסוגל ללמוד.
בעולם התורה שלנו באופן הכללי הדרך היא שלא לפעול מתוך הישגיות אלא מתוך שאיפה למימוש העצמי של האדם, לבניה הרוחנית של האדם לפי ההתאמה שלו, ואז באמת התורה הרבה יותר משמחת את האדם, ואף בונה אותו באופן עמוק יותר. שכן הרבה פעמים כאשר האדם עסוק בהישגיות הוא מפסיד דברים חשובים יותר.
אני לדוגמא מתקשה בעשית מבחנים. המבחנים מלחיצים אותי ואף מייאשים אותי, אמנם היה זמן שהתגברתי על כך ועשיתי את מבחני הרבנות, אמנם באופן הכללי דרך המבחנים לא מתאימה לי, ולכן אם הייתי הולך בדרך של המבחנים אשר מעודדים בישיבה בה אני לומד, לא הייתי מצליח ללמוד הרבה שנים בישיבה שכן היאוש היה שובר אותי לגמרי, אך לאחר התייעצות עם ראש הישיבה למדתי שהמבחנים הם רק אמצעי לעזור לי ואם הם מזיקים לי אז הדבר הנכון הוא שלא לעשות אותם ושלא להשתעבד להם.
אמנם בעולם נחשב הרבה פעמים אדם שהוא מצליח במבחנים, שהוא יודע יותר ושהוא "עילוי" אך אין זה אומר שהאדם הזה יותר טוב, אלא העיקר הוא שהאדם יגדל באופן הנכון, ויהיה יותר עובד ה', יהיה יותר קרוב אל ה' בכל מהלך החיים שלו.
כאשר הלימוד הוא מתוך שמחה ממילא האדם יותר קשור בעומק שלו אל הלימוד, ממילא הלימוד נהיה יותר חלק ממנו והוא מתקדם הרבה יותר בפנים. אמנם אין זה אומר שהוא ילמד את אותו מספר שעות שהוא היה לומד אם היה לו מבחן על הראש, אך גם הסכנה שהמבחן עלול לסכן אותו איננה קיימת וזה מה שנכון.
אכן ישנן ישיבות שדוגלות בכך שצריך לחנך לכך שאדם צריך להיות גדול הדור ובכך לחזק את הלימוד ואת השאיפות כל הזמן, אך זוהי הדרכה טכנית מה יעזור לקדם את האנשים בלימוד אך זה לא היסוד של הלימוד עצמו ולכן חשוב לפעמים לבחור מקום לימוד שבו הגישה היא בריאה לאדם, שהיא מתאימה להתפתחות הרוחנית שלו ואיננה מכניסה אותו למאבק של התמודדות כל הזמן.
לכן כאשר אתה לומד תנסה כל הזמן לחשוב מה ה' רוצה ממך באמת ולא מה אנשים חושבים עליך, תנסה להתקדם לפי הבנתך, לנוח כאשר אתה צריך, לעבוד לפרנסה לפי היכולת שלא להיות לחוץ ולנסות לבנות חיים טובים עם קשר נכון לתורה.

כעת אשתדל לעבור על שאלותיך אחת לאחת
1. דבר זה אתה אמור להכיר את עצמך, אכן ראית בעבר שהרתמות מוגזמת לשאיפות גדולות הפיל אותך, ולכן חשוב שתנסה ללכת בדרך אחרת, לנסות להוסיף לאט לאט, לנסות לראות מה אתה מסוגל ומה עלול להפיל אותך וכל הזמן לחשוב כיצד והאם כעת הזמן להוסיף עוד. דבר זה לפעמים קשה לעשות לבד אם כי הוא הדבר הנכון ביותר שכן האדם מכיר את עצמו הכי טוב, אך הואיל והדבר קשה לפעמים הייתי ממליץ לבחור אדם קרוב אליך ולהיעזר בו, או אם תוכל להתחבר אל ת"ח שידריך אותך באופן המעשי מתוך היכרות אישית טובה ואתו תוכל להתייעץ גם על הפרטים מה להוסיף ומתי.
2. נאמר חז"ל שהכל בידי שמים, ואתה צריך לעשות את ההשתדלות שלך, אמנם אסור לך בגלל ההשתדלות להזיק לעצמך. לכן תלך בדרך המתאימה לך, אל תכניס את עצמך לדברים שעלולים להפיל אותך. אל תפחד, אם תפתח את עצמך נכון, אני בטוח שתגיע אל היעוד שלך, אם היעוד שלך הוא העיסוק התורני, הוראה והובלה, אני מאמין שתוכל להגיע לך ואולי דוקא בדרך שהסברתי היא הדרך שתוכל באמת להגיע להישגים. אמנם הדבר החשוב ביותר הוא אל יאוש, תאמין בעצמך, תאמין שאפשר, אמנם תזכור שדבר זה תלוי בה', איננו תלוי רק בך, ואם תצליח באמת לבנות את עצמך נכון וגלה את המיוחדות שלך בתורה, ממילא תצליח לאחר זמן גם למצוא את המקום שלך. לפי מה שאני מבין יש לך מקצוע, וזה טוב. זה טוב שאתה לא צריך להיות לחוץ על עבודה במקצוע תורני, אך זה עדיין לא סוגר בפניך את המסלול האחר ולכן תמשיך ללמוד לפי מה שאתה יכול ומה שמתאים לך ותראה מה יובילו אותך משמים.
3. יראת שמים היא במקום שלך התמסרות לעבודת ה' באמת ולא לפי מה שאנשים חושבים או מרגישים, אדם שהולך לישון על מנת שהוא יוכל להמשיך ללמוד לאחר מכן, זה עצמו עבודת ה', ואדם שמתגבר על הלחצים האלו מבחוץ זה יראת שמים, שבונה אצלו את עבודת ה' שהיא שתוביל אותו ולא דברים אחרים כמו השפעת הסביבה. לכן הבעיה עם יראת שמים באי השתמשות בכוחות היא רק כאשר האדם איננו רוצה לרתום את הכוחות, אך כאשר הוא פועל לפי מה שנכון לו כעת, אין בכך כל פגיעה ביראת שמים אלא להיפך כמו שכתבתי.
4. אינני יודע בדיוק את מצבך הנפשי, ולכן קשה לי מאד להענות על השאלה הזו, לכן הייתי ממליץ לברר טכנית, האם הבעיה שלך היא דבר שאמור לעבור מהר יחסית אז לא כדאי להתחיל עם נושא השידוכים, ואם הוא נושא ארוך, חשוב לבחון מה הרמה שלו, עד כמה הוא משפיע על החיים, ועל פי זה לשקול כיצד להתחיל את נושא השידוכים. אמנם חשוב לדעת שכל מהלך החיים גם אחרי החתונה לא נגמרת העבודה הרוחנית והנפשית של האדם אלא מתוך פתיחות אפשר לקנות אדם קרוב שיהיה עזר להמשך ההתקדמות שלך, לכן הדבר דורש שיקול אישי מדוקדק עם נתונים שחסרים לי.
5. אני מבין שבאופן עקרוני יש לך כבר מקצוע, אם כי קשה יותר למצוא בו עבודה, אך השערים לא נעולים לגמרי, לכן אל תילחץ מכך, תשתדל מה שאתה יכול ותמשיך הלאה, עצם המחשבות והחפירה המוגזמת בנושא עלולה להפיל אותך בכך שתכניס את עצמך יותר ויותר ללחצים. לכן החשוב ביותר בלימוד תורה הוא הלימוד לשמה, ואל תאבד אותו מלחצים. אתה במצב טוב שכן יש לך כבר אפשרות לפרנס. גם המוגבלות שלה לא חייבת להיות שהיא לא תוכל לפרנס אלא צריך בדיקה ישירה לנושא. וביחס לאשה שתסכים זה בדיקה שלך איזה אשה אתה רוצה ומה אתה שואף, שחשוב שהזוג שמחליטים להתחתן יבנו גם על רצונות משותפים והבנה הדדית טובה, לכן צריך דבר זה לבחון לגופו מתוך היכרות אישית בעז"ה שתגיע לכך.
6. בהחלט שאפשר להמשיך בבניה רוחנית, שנפילות גם הקשות ביותר אינן הרס מוחלט אלא נפילה, ולכן תמיד חשוב להמשיך ולבנות, ובעז"ה גם תזכה למעט את הנפילות ולגמור אותן בהמשך הזמן, אך חשוב לדעת שהבניה כל הזמן אמורה להמשיך, שגם נפילה שהיא גורמת להתמודדות, היא חלק מהתהליך, שהאדם המתמודד עם נפילה בונה בעצמו כוחות גדולים והבנות חשובות להמשיך להתקדם. לכן בודאי שאין בכך עיכוב, אמנם אין בכך היתר לנפילות. אחת מעצות היצר הרע היא שבנפילות גדולות ממילא אין בשביל מה להמשיך להשקיע, אך צריך לזכור שזה נסיון להפיל את האדם וזה דבר לא אמיתי ואסור להכנע לכך.
7. אף אדם איננו מוגן מנפילות, ואף נפילות חמורות, אמנם אם השאיפות הן טובות, ואם באמת העבודה היא טובה של ההתקדמות אני מאמין שאתה יכול למצוא אשה צדיקה שנמצאת בתהליך חשוב של התקדמות וביחד לבנות בית נפלא. אל תחשוש!!!
8. חשוב להכניס התאווררות בחיים לפי הצורך ולפי ההתאמה לאדם, אלא שחשוב לבחון שהתאווררות זו תהיה מתאימה במעלתו של האדם ולא תפיל אותו רוחנית, לכן התאווררות חייבת להיות כשרה, ואף לפעמים מרוממת, כגון דברים שעוזרים להפנים את רגש הקדושה וכד'. גם דברים שתפקידם להקנות לאדם רוגע הם דברים חשובים ותעסוק בהם לפי הצורך ולפי ההתאמה שלך. אל תיסחוט את כוחות הנפש אלא תפתח אותם באופן נכון ולזכה לשמחה רבה
אני מקוה שעזרתי ובכל אופן אשמח לעזור אם אוכל בכתובת שלי
ZAHIG2@SHORESH.ORG.IL
בברכת הצלחה רבה בבריאות ובשמחה
יצחק.

כתבות נוספות