שאלה
לכב' הרב שלום,
האם יש לומר הלל בברכה ביום העצמאות וביום ירושלים? האם יש הבדל בעניין זה בין האשכנזים לספרדים?
למיטב ידיעתי אף פוסק ספרדי, אף מבין אלו שהיו רבנים ראשיים) לא כתב זאת ואף הרב משאש שנשאל אמר שצריך אומנם לומר הלל אך בלי ברכה (בספר השו"ת שלו).כיצד נוהג בעניין זה כב' הרב מרדכי אליהו שליט"א? (שה' ישלח לו רפואה שלימה בתוך כלל חולי ישראל)
כיוון שהשאלה נוגעת בעניין כללי יותר אבקש תשובה גם לשאלה האם יש לרבנות הראשית בארץ סמכות לקבוע ברכות? האם אין חשש של "לא תישא"? (כי גם כשיש סב"ל בברכות לרוב לא מברכים מחשש זה. אבקש מהרב במידת האפשר מראי מקום). תודה לרב על ההתייחסות והקדשת הזמן.
תשובה
בס"ד
שלום לך
הרבנות הראשית לישראל תיקנה לומר הלל בברכה ביום העצמאות וביום ירושלים, כך כתוב בפסקי הרבנות הראשית ובלוחות. אמנם אכן לא כל הרבנים הראשיים פסקו כך, אך בפסקי הרבנות זה מופיע.
אינני מבין את שאלתך בעניין, האם נס הצלת ישראל מיד צר, נס נצחון ששת הימים ולפניה מלחמת השחרור, והקמה של מדינה ריבונית מתפתחת אחרי שנות שואה איומות, לא מצריך הודאה עם ברכה?
קהילות כמו פרנקפורט, קהילת יהודי מצרים ועוד קהילות רבות עשו יום עם אמירת הלל על נס שקרה להם בקהילתם, שניצלו משמד מקומי, או מצורר שהצר לקהילה שלהם שמנתה מספר משפחות קטן, אז נס של עם שלם לא מספיק משמעותי בעיניך?
אני מפנה את תשומת ליבך לשו"ת באהלה של תורה של הרב אריאל, לספרו של הרב אורי שרקי כתר מלוכה על יום העצמאות, ולספר גואל ישראל בהוצאת ישיבת רמת גן, ובהקדמה לשו"ת שרידי אש, ובספר התקופה הגדולה של הרב כשר.
אבל חוץ מכל ההפניות, הבריאות והנורמליות של אדם שמבין היכן היה העם שלו, ועם כל הבעיות הקיימות היכו הוא עכשיו, מחייבת הודאה.
והאם מי שאינו מודה לא הופך להיות כפוי טובה נורא?
האם מי שאינו מודה לא הופך להיות מי שאינו משתתף עם ישראל בשמחתם שאין לו חלק לעולם הבא?
בהצלחה